פייג, אברהם-חיים

בן שרה ושלמה, נולד ביום ז' בניסן תרפ"ד (11.4.1924) בעיר סיגט, רומניה. למד ב"חדר" ובבית-הספר היהודי בעיר טימישוארה, שהיתה אז מרכז ציוני בחבל טרנסילבניה. הוא הצטרף לתנועת- הנוער הדתית "בני-עקיבא" והיה בין מייסדי הקן בעירו. עוד בגולה למד עברית והשתלם במלאכת השענות אצל אביו. בימי מלחמת-העולם השנייה נשלח על-ידי הרומנים למחנה-עבודה ולאחר הכיבוש הרוסי, בשנת 1946, הצליח לצאת את הגולה והעפיל לארץ בספינה "מכס נורדוי". עם הגיעו, הצטרף לחוג הצעירים של "הפועל המזרחי" בחיפה והיה חבר מסור בחוג. הוא עבד והשתכר כשען ויחד עם זאת המשיך בלימודיו בעברית וביקר בשיעורי ערב של מחלקת התרבות של הוועד הלאומי. בפרוץ מלחמת-העצמאות היה מראשוני המתייצבים למערכה ושירת בפלוגה הדתית של חטיבת "אלכסנדרוני". אברהם-חיים נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) בקרב לכיבוש כפר סבא הערבית. אחרי ההסתערות נשארה גופתו בידי הערבים, אך הובאה אחרי-כן למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הוריו, שנודע להם על נפילת בנם רק לאחר 11 חודש, עלו לארץ לקבר בנם.