פייביש (פלד), מנדי

מנדי, בן צביה וראובן, נולד ביום כ"א באדר ב' תש"ח (1.4.1948) ביאסי שברומניה ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1965. הוא למד בבית-ספר יסודי ברומניה, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-ספר תיכון ברומניה ובבית-הספר "תיכון קרית-חיים" בקרית-חיים, במגמה הריאלית. מנדי היה ילד מוכשר מאוד וכל שנות לימודיו בבית-הספר היה התלמיד הטוב בכיתתו. כמו-כן היה פעיל בחברה והיה חובב כדורגל. כשעלה ארצה התגורר עם הוריו במעברת קרית-חיים, למד באולפן במרחביה וסיים את לימודיו התיכוניים. הוא למד עברית במהירות מדהימה ותוך זמן קצר השתלב בכיתה, גם בלימודים וגם מבחינה חברתית. מנעוריו קרא הרבה, ובעיקר אהב מאוד ספרות יפה ושירה. לעתים אף כתב שירים ליריים, ובהם רבים שהוקדשו לאשתו. הוא היה טוב-לב וסבלני וידע להבין לנפשם של בני-אדם. הוא היה נבון, ישר מאוד, מסודר, אחראי ורציני. ניכר עליו שניחן בכישרונות מיוחדים ובכושר תפיסה מעולה. די היה לו שיקרא פעם אחת חומר מסובך, וכבר היה מבין אותו לעומקו. הוא היה אדם אהוב מאוד על הבריות וקנה ידידים רבים. מנדי גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון", הוצב כתותחן טנק בגדוד שריון. לאחר שהשתלם בקורס מפקדי טנקים והצליח יפה בתפקידו, נשלח לקורס קצינים ואחרי-כן השתלם בקורס קציני שריון. משהשלים את הכשרתו הוצב כמפקד מחלקת טנקים בגדוד סיור. בתפקידו זה העריכו מפקדו כקצין מסור לתפקידו ולמפקדיו, נוח לעבודת צוות ובעל הבנה רבה בכל הנוגע לחלק העיוני שבעבודתו. כעבור זמן הועבר לגדוד שריון אחר באותו תפקיד. ואחרי-כן הועלה לדרגת סגן, שירת כממלא-מקום סגן מפקד פלוגת טנקים והשתתף בקרבות מלחמת ההתשה בתעלת סואץ. מפקדיו בגדוד הזה ראו בו קצין מעולה, עצמאי, בעל יזמה וידע מקצועי רב, הממלא את תפקידו ביעילות ובמסירות; הם ציינו שהוא בעל ביטחון עצמי ומחזיק מעמד יפה בלחצים, ממושמע, הוגן ונאמן ובעל כושר מנהיגות מעל לרגיל, המתייחס בהגינות לפקודיו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, שירת חודשיים בצבא הקבע, עד שהתחילה שנת הלימודים בטכניון. גם בתעודת השחרור צוין כקצין מעולה, שקיים יחסי עבודה טובים וביצע את כל תפקידיו ביעילות ובהצלחה רבה. ביחידתו היה אהוב מאוד על מפקדיו ועל פקודיו, והם לא חסכו ממנו שבחים. הוא הוצב לשירות מילואים כסמ"פ טנקים בגדוד שריון, תפקיד שמילא גם במלחמה. בשנת 1970, לאחר שסיים את שירותו הסדיר החל ללמוד הנדסת מכונות בטכניון בחיפה. הוא היה סטודנט מצוין ועשה חיל בלימודים, אף-על-פי שהקדיש זמן רב לפעילות חברתית באגודת הסטודנטים בטכניון. תחילה היה חבר הוועד לענייני פנים ואחרי-כן נבחר לשמש סגן יושב-ראש אגודת הסטודנטים בטכניון. הוא הצטיין בתפקיד סגן יושב-ראש ורצו למנותו בעתיד ליושב-ראש. בשנת 1972 נשא מנדי לאישה את חברתו ובקיץ 1973 נסע לארצות-הברית במסגרת חילופי סטודנטים. הוא עבד בניו-יורק ואחרי-כן נסע לטיול ברחבי ארצות-הברית. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, עשה מנדי בקליפורניה, בארצות הברית. למרות הקשיים הצליח להגיע ארצה כעבור שבוע ומיד התייצב ביחידתו. הוא לחם עמה בקרבות בסיני ובמשך כל ימי הלחימה, נטל על עצמו משימות בהתנדבות וביצע אותן בדרך היעילה ביותר. בקרב קשה שהתחולל באזור "מיסורי" ליד "החווה הסינית", ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), פגע בחיילי אויב רבים בלחימה בטווחים קצרים, תחת אש ארטילרית כבדה והתקפות חיל רגלים מצרי. הוא לחם באומץ ובתבונה וידע להשרות ביטחון רב באנשיו. כשנפגע הטנק שלו בקרב, עבר עם צוותו לטנק אחר. במהלך הקרב נפגע גם הטנק הזה ומנדי נהרג. גופתו נשארה בשטח שבשליטת האויב ונמצאה רק כעבור ארבעה חודשים לאחר חיפושים רבים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן והוענק לו ציון לשבח מטעם אלוף הפיקוד "על גילוי אומץ-לב, קור-רוח ודבקות במשימה".