פיגובי, אריה

בן רוזה ויוליוס, נולד ביום כ' בכסלו תרפ"א (1.12.1920) בברלין, בירת גרמניה. בגיל רך נתייתם מאביו ואמו דאגה בכל כוחותיה ומאמציה לחינוכו הטוב. הוא סיים בית-ספר יסודי וכאשר נתגלה בו כשרון הציור שאף להשתלם במקצוע זה. אמו איפשרה לו להתחיל ללמוד בבית-ספר תיכון, אך בשנת 1933, כאשר עלו הנאצים לשלטון, נאלץ להפסיק את הלימודים. ובשנת 1936 עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער. שנתיים עשה בהכשרה בקבוצת עיינות, רמת דוד, והשתלם במלאכת הנגרות. ברצון רב ובאהבה התמסר לעבודה זו, שהיתה בה מזיגה של עבודת שרטוט ומלאכת- מחשבת. בשנת 1938 עזב את הקבוצה והתיישב ברעננה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. ביחידת תובלה שירת חמש שנים בחזית הים התיכון ובמדבר המערבי, ועבר אחר-כך לבריגדה היהודית. כתום המלחמה השתחרר וחזר לרעננה. בשנת 1947 העלה לארץ את אמו הזקנה, שעברה את כל תלאות השואה בגרמניה ובהולנד. אריה היה אהוב על כל מכריו, טוב-לב בהליכותיו ובן טוב ומסור לאמו. עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, התייצב למערכה ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". אריה נפל ביום כ"ב באדר א' תש"ח (3.3.1948), כאשר עמד על משמרתו. היה זה ליל התקפה קשה על מגדיאל. ההתקפה נהדפה אך הוא לא חזר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברעננה.