פיאטרי, מרדכי (מרקו)

בן יוליה ואדולף. נולד ביום י"ז בתמוז תרס"ג (12.7.1903) בפיומה, עיר נמל ליד טריאסט, שבין יוגוסלביה לאיטליה. הוא סיים את לימודיו בבית ספר תיכון בעירו אחר כך התמחה בהנהלת חשבונות בבית ספר מסחרי גבוה. שמונה-עשרה שנים עסק בהנהלת חשבונות בחברה מכובדת ואף רכש לו עמדה ציבורית נאה בקהילה היהודית-איטלקית שבמקום. בנערותו התייתם מאביו וכעבור זמן חלתה גם אמו ולקתה בשיתוק. מרקו טיפל בה במסירות במשך שבע שנים. ועל אף טרדותיו הכרוכות בטיפולה זה נטל חלק בפעיל בחיי הקהילה היהודית והיה לאחד מפרנסיה. כמו כן שימש כראש האגודה הציונית בעירו. במארס 1939 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ גבעת ברנר. במאמצים רבים הצליח ללמוד את ענף הירקנות ועבד בו במשך חמש השנים שעשה בקיבוץ. על אף השכלתו הרחבה, ידיעת שפות רבות ומהירות התפיסה התקשה מרדכי לסגל לעצמו את הלשון העברית. הוא השתתף בקביעות בשיעורי עברית ונהג להשכים קום כדי להכין את שיעורי הבית, אך מאמציו אלה לא הועילו לו לרכוש את הלשון. כשלונו זה העיב על אשרו בקיבוץ אך נאמנותו לחבריו במקום לא הניחה לו לעזבם ולמצוא לו תעסוקה בעיר. נראה שקיווה כי השירות בצבא יסייע בידו להתערות בחיים בארץ ולכן החליט להתנדב לצבא הבריטי. חבריו ביקשו להניאו מכוונתו זו מפאת גילו אך הוא עמד על דעתו, פנה לוועדת הגיוס שבקיבוץ שתאשר את גיוסו ובסופו של דבר נענה בחיוב. מרדכי התגייס לחיל הרגלים הארצישראלי שהיה הגרעין לבריגדה היהודית. ביום כ"ד בכסלו תש"ה (10.12.1944) נפל מרדכי בעת שירותו והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר. הניח אח. שמו הונצח ב"ספר העתונאים" תש"ו, ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור" שיצא לאור מטעם מכון ז'בוטינסקי.