פטריקו, סורין

בן בטי וקונסטנטין. נולד ביום ח' באייר תש"י (25.4.1950), ברומניה. אח תאום לאדריאן. סורין רכש את חינוכו והשכלתו ברומניה, שם סיים שתים עשרה שנות לימוד ולימודים אקדמאיים באוניברסיטה. בשנת 1974, כאשר מלאו לסורין עשרים וארבע שנים, עלה עם אמו לישראל והחל את מסלול קליטתו באולפן לעברית בנתניה. בתחילת חודש אפריל 1975, גויס סורין לשירות חובה בצה"ל, ובתום מסלול הטירונות הוצב לחיל התחזוקה. הוא נבחר לצאת לקורס מש"קי תחזוקה ונגדי רישום, קיבל דרגת רב"ט ונשלח ליחידה, בה שימש כרכז תחזוקה. לדברי מפקדו, ביצע סורין תפקידו ביעילות רבה ובמקצועיות גבוהה. בתום שירותו הסדיר השתחרר סורין מצה"ל והחל בחייו האזרחיים. לאחר שנתיים התנדב לשירות בצבא הקבע והוצב לשרת כרשם תחזוקה ורישום בחיל הרפואה. סורין התמיד בתפקידו במשך שש עשרה שנה רצופות, והתקדם בסולם הדרגות הפיקודי עד דרגת רס"מ. בחוות הדעת על נגדים ציינו מפקדיו: "נגד חרוץ ומסור במיוחד. משקיע ומתאמץ. מוכיח מוטיבציה גבוהה". בתקופת שירותו הצבאי נפטרה אמו של סורין, וביתה של דודתו פסיה רחל טאובמן, היה לו כבית. ביום כ"ט בחשוון תשנ"ה (2.11.1994), לאחר תקופת סבל ממושכת, נפטר סורין ממחלת הכבד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו אח תאום – אדריאן, ואת דודתו רחל. בן ארבעים וארבע היה במותו. במכתב ניחומים למשפחתו, כתב מפקדו: "סורין שירת כנגד רישום יחידתי במפקדת פיקוד המרכז, שם זכה להוקרה ולהערכה רבה מכל פקודיו ומפקדיו. נגד חרוץ, מסור ומקצועי, בעל משמעת עצמית, ששאף תמיד לשלמות. אהב לעזור ולסייע לכולם, אהוב על חבריו ומפקדיו".