פחימה, שמעון (סימון)

שמעון (סימון), בן מזל ויוסף, נולד ביום י"ז באדר תשי"ד (14.2.1954) בקזבלנקה שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי של חב"ד, והמשיך ללמוד שנה אחת בבית-הספר התיכון המקיף הדתי בקרית גת. בגלל המצב הכלכלי הקשה של המשפחה נאלץ שמעון להפסיק את הלימודים, כדי לצאת לעבודה ולסייע בנשיאה בעול פרנסת הבית. תחילה עבד בבית-חרושת לנרות ואחרי-כן במפעל של "סולל בונה". הממונים עליו שיבחוהו על חריצותו בעבודה, על מרצו, על אחריותו ועל דייקנותו. שמעון היה חובב ספורט ונמנה עם חברי נבחרת שחקני הכדורגל של "מכבי" בקריית גת. הוא הדריך במועדון הנוער "בית- ארן" ואת שעות הפנאי שלו הקדיש לקריאה ולעיון. שמעון היה חברותי מאוד וקל להתיידד. חבריו אהבוהו על שהיה אופטימי ועליז, בעל חוש הומור מצוין ורחב לב ויד. עם זאת היה רציני בעניינים שדרשו רצינות, וידע לנהוג בתבונה ובהיגיון. תמיד מוכן היה לעזור לזולת ומעולם לא הפקיר ידיד בעת צרה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, דאג לשלומם וכיבד אותם מאוד. שמעון גויס לצה"ל במחצית מאי 1971 והתנדב לשרת בחטיבת "גולני". לאחר הטירונות השתלם בקורס חבלנים, והוצב באחת מיחידות החטיבה. ביחידתו נחשב חייל אחראי ומסור לתפקידו. לאחר שנפצע בשעת אימונים בלחימה בשטח בנוי, ניסו להעבירו לשרת ביחידה עורפית, אך הוא סירב וחזר לגדודו. אחד ממפקדיו כתב: "הוא היה חבלן מעולה ומקובל מאוד על חבריו. היה לו חוש ביקורת מפותח, שהיה בו גם מין תמימות. בכך הכריח אותנו תמיד לבדוק את עצמנו, שמא טועים אנו, תוך כדי התמודדות עמו בחיי היום-יום. ידעתי והרגשתי תמיד, כי הוא מהטובים שבינינו". הוא הרבה להשתתף בפעילות מבצעית ועל כך הוענק לו "אות השירות המבצעי". במלחמת יום הכיפורים עמד על משמרתו בתצפית מול הסורים באזור החרמון ברמת הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) כשירד מהתצפית ונסע בנגמ"ש ליעדו, נקלע הנגמ"ש למארב של חיילים סורים. רסיס של פגז פגע בו ושמעון נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שמעון ביצע את תפקידו בשלמות מופתית, באומץ לב, במסירות ובנאמנות. הוא היה חייל טוב ואהוב על חבריו ועל מפקדיו". יחידתו הוציאה לאור חוברת לזכר אנשיה שנפלו במלחמה, ושמעון בתוכם.