פז, דרור

בן צפורה וצבי, נולד ביום כ"ו בשבט תשכ"א (12.2.1961) בקיבוץ משמר העמק. בעודו ילד התייתם דרור מאמו, ונותר עם אביו ועם שני אחיו. אביו נישא בשנית, ודרור ידע לקשור קשרים אמיצים במשפחתו שנבנתה מחדש. הוא היה שותף מלא בכל פעילות המשפחה. דרור אהב את הטבע ומרחביו ואת בעלי-החיים. בילדותו הוא גידל בז, ואחר-כך כלב. בבחרותו טיפל דרור בסוסים, ואף השתתף במירוצי סוסים. אך יותר מכול הוא אהב את הרכיבה בדרכי ההרים. במשק עבד דרור בענף הבקר, מאז היותו ילד. בחופשותיו מן הצבא הוא חזר אל המרעה, כמי שחוזר אל אהבה ישנה. דרור היה נער שברירי, אשר צמח לגבר גבוה, זהוב שיער, ביישן, בעל קליפה של קשיחות-מה. משנבקעה קליפה זו, נתגלתה עדינותו ורגישותו ויכולתו להיות שותף לחוויות עמוקות של הזולת. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ משמר העמק, והמשיך במוסד החינוכי "שומריה". דרור היה תלמיד חרוץ, אחראי וישר. מחנכו סיפר: "מעולם לא הלך בדרך הקלה, אלא בדרך הנכונה, הישרה, המוסרית". הוא צמח לבחור חסון, והיה פעיל בחיי החברה, במיוחד בארגון מבצעים צופיים. דרור מיעט לדבר, אך הרבה לעשות והיה מנהיג בזכות העשייה, בדוגמה האישית. בל"ג בעומר – בקומזיץ – ובטיולים היה דרור היד המארגנת, ותמיד הייתה פעולתו מסודרת ומאורגנת במקצועיות ממש. בעבודת הגמר שכתב בסיום י"ב שנות לימוד, הוא בחר בנושא "דישון מרעה טבעי בסתיו". בדברי המבוא הסביר דרור, כי בחר בנושא זה בשל האפשרות לתכנן ניסוי ממשי, לבצעו ולהסיק ממנו מסקנות, ולא ללקט ממצאים מן הספרים בלבד. דרור פיתח מיומנות רבה בגלישה על מים הוא שלט היטב במגלשי הסקי, ועשה בהם להטוטים להנאתו. דרור התגייס לצבא, לשייטת. משם הוא עבר להנדסה, ולאחר ראיונות אינספור הגיע למטרתו – הנדסה ימית, מדור סירות. דרור למד את נושא הצליחה, והיה למש"ק מצטיין. לדברי מפקדו, "תמיד עשה את המוטל עליו, ואף נלחם על קבלת משימות נוספות. חבריו סמכו עליו בכול, כי היה על מי לסמוך. במסגרת יחידתנו יצא למשימות רבות, ומן הסוג שעליהן אין שומעים. מן המשימה האחרונה דרור לא חזר". דרור נפל בעת מילוי תפקידו ביום ה' בניסן תשמ"א (8.4.1981), והובא למנוחת עולמים במשמר העמק.