פורסט, יוסף (יוז’ק)

בן סבינה ושמעון, נולד ביום ז' בסיוון תרפ"ו (20.5.1926) בעיירה פשבורסק שעל-יד לבוב, פולין. הוא הספיק לסיים את בית-הספר היסודי ועם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הוגלה עם כל המשפחה לסיביר. הוריו מתו ברעב וייסורים. אחותו הגדולה נרצחה. הנער נשאר עם אחות קטנה וסבל קשות. יוסף הצליח להתגייס כנוצרי לצבא הפולני שהוקם אז ברוסיה והגיע איתו לטהרן. שם שמח על מציאות נוער יהודי-פולני במקום והשכיל לעבור אליהם מהצבא ועלה ארצה יחד אתם בשנת 1943. עם בואו למד במקווה ישראל ואחר-כך עבר לקיבוץ. בשנת 1945 עזב את הקיבוץ ומפני שלא מצא לו אז אחיזה ותעסוקה בארץ, התגייס שנית לצבא הפולני. יוסף היה אחד החיילים המצטיינים ועלה לדרגת קורפורל. את חופשתו היה מבלה בארץ. לאחר שלוש שנים עזב את ארץ חנייתו – מצרים – ובא לארץ להשתקע בה. הוא למד את מקצוע המסגרות. במשך תקופה קצרה היה שומר ליד זכרון יעקב, אחר-כך עבר לתל-אביב, עבד בה וגם נשא אישה. כל השנים היה חבר ה"הגנה". עם הכרזת המדינה, ביום ה' באייר תש"ח (14.5.1948) התגייס, שירת בחטיבה 7, הוצב בחולדה ואימן שם טירונים. יוסף השתתף במבצע "בן-נון ב'", הניסיון השני לכבוש את מתחם הלגיון בלטרון ולפרוץ את הדרך לירושלים. היה בכוח שפרץ למשטרת לטרון, אך נאלץ לסגת נוכח אש האויב הכבדה. בקרב זה נפל, ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948). יום לפני-כן שהה בביתו בחופשה, עודד את אישתו ואמר: "ממוות איני מפחד ולהילחם צריך, כי חובה היא לנו לשחרר את המולדת". השאיר אחריו אישה, דבורה וילד. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.