פורטוגז, אירית

בת נלי ומשה, נולדה ביום כ"ד בכסלו תשכ"ה (29.11.1964) במושב כוכב מיכאל שבל, שליד אשקלון. היא היתה בת להורים שעלו מארגנטינה והתיישבו במושב. אירית התחילה את לימודיה היסודיים במוסד החינוכי בניצנים והמשיכה ללמוד בחטיבת-הביניים בבית-הספר המקצועי על-שם רוגוזין בקרית-גת. היא השלימה את לימודיה התיכוניים בבית-הספר תל"ם באשקלון, שם למדה הנהלת חשבונות. במרס 1983 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל המודיעין. היא התבלטה בתכונותיה כמנהיגה בעלת חוש צדק, וידעה לעמוד על דעותיה. אחרי אימוני טירונות נשלחה לקורס פקידות בטחון-שדה, עברה קורס נהגות וקורס עובדת חקר מודיעין. במרס 1984 הוענקה לה דרגת רב"ט. ביום י"א בניסן תשמ"ד (13.4.1984) נסעה בתפקיד באוטובוס. ליד אשקלון השתלטה חוליית מחבלים על האוטובוס ובפעולת השחרור שביצע צה"ל נפגעו אחדים מן הנוסעים. בין הנפגעים באוטובוס היתה אירית, שנרצחה בידי המחבלים. בת 19 היתה במותה. היא הובאה למנוחות במושב בו נולדה, בכוכב מיכאל שבל. קברה נתחם כקבר צבאי בבית-העלמין של המושב. היא השאירה אחריה הורים, שתי אחיות ואח. במכתב תנחומים למשפחה כתבה בין השאר נוסעת שהיתה באוטובוס החטוף על שעותיה האחרונות של אירית: "שושנה חגי, שהיתה פצועה פצעים קשים, סבלה מקשיי נשימה וכאבי תופת ברגלים, זכתה במשך כל שעות הסיוט לטיפול נאמן ומסור של אירית. "יחד עם הטיפול בפצועים, אירית קישרה בין הנוסעים לבין המחבלים וכל בקשה הועברה אליה. היא הסתובבה באוטובוס בצורה חופשית והגיעה עם המחבלים להבנה, שהיא לא צריכה לקבל רשות. אירית דאגה שכל הנוסעים יקבלו מים לשתיה, אני לא רציתי לשתות ואירית לחשה לי לשפוך את המים על המושב ובסביבה כדי שאם המחבלים ישתמשו בחומר הדליק שבידיהם הנזק לא יהיה רב. אירית ביקשה שיביאו שמיכות לפצועים, עזרה לכל הנשים בשירותים מאולתרים, הסתובבה כל הזמן באוטובוס וחיפשה במה תוכל להיות לעזר". שר הביטחון משה ארנס כתב עליה במכתב תנחומים למשפחתה: "רב-טוראית אירית נתנה את חייה למען מולדתה. היא נפלה בפיגוע החבלני באוטובוס ליד אשקלון. היא שירתה בחיל המודיעין. היתה חיילת מסורה ואחראית, מנהיגה מלידה ואהובה על כל מי שהכירה". מפקד יחידתה כתב למשפחתה: "אירית שירתה ביחידה מעל לשנה. היא ביצעה את העבודה המוטלת עליה במרץ, במסירות, באחריות ובשקידה. במהלך שירותה באו לביטוי תכונותיה כמנהיגה טבעית, בעלת חוש צדק, תוך נטילת אחריות לכל הסובב אותה. הדוגמה האישית שנתנה לכל היחידה בהתנהגותה תמשיך ללוות אותנו כדוגמה של חיילת למופת"