פוראת, יוחאי

בן ליליאן ויעקב. נולד ביום כ' באב תשל"ה (28.7.1975) בחיפה. אח לאסף ולענבל. למד בבית-הספר היסודי 'נעורים' בקרית ביאליק. המשפחה עברה לכפר סבא, ויוחאי למד בתיכון 'גלילי', וסיים אותו עם בגרות מלאה במגמת ביולוגיה. יוחאי, 'ג'וחה' בפי חבריו, היה חניך בצופי-ים עד גיל 14. עם תחילת לימודיו בתיכון התנדב למגן-דוד-אדום, שהיה מאז לבית השני שלו. הוא עבר קורס עזרה ראשונה וקורס מדריכים, והקדיש שעות רבות להתנדבות. במסגרת התנדבותו זכה יוחאי להשתתף בשלוש לידות שאירעו באמבולנס. באותה תקופה פירסם, ככתב צעיר בעיתון לנוער, שני מאמרים בנושא מד"א. בבית-הספר התיכון הוענק ליוחאי פרס מיוחד, כהוקרה על עזרתו לזולת והתנדבותו המתמדת למד"א. בחודש אוגוסט 1993 התגייס יוחאי לצה"ל ועבר קורס חובשים. הוא שירת שנה כחובש בקדומים, ואז התנדב לשרת ביחידת הקישור ללבנון. עם הזמן היה לאחראי המרפאה במרג'-עיון שבלבנון. לאחר השחרור מצה"ל עבד יוחאי בעבודות שונות, ביניהן עבודה בסוכנות היהודית – הוא היה אחראי על פרוייקט של נערים שהגיעו לארץ לחודשיים להתנדבות במד"א, העביר להם קורס בעזרה ראשונה וליווה אותם לכל אורך שהייתם בארץ. עבודתו העיקרית של יוחאי היתה במד"א – הוא סיים קורס חובשים בכירים וקורס נהגי אמבולנס, ובתחילת שנת 2002 היה ברשותו אמבולנס צמוד, כדי שיוכל להופיע במהירות לפיגועים השונים שהתרחשו בארץ. במקביל לעבודתו, החל יוחאי ללמוד בשלוחת רעננה של האוניברסיטה הפתוחה. הוא למד פסיכולוגיה וניהול ובשעת מותו היה על סף סיום הלימודים וקבלת תואר ראשון. בסוף חודש פברואר 2002 יצא יוחאי לשירות מילואים בשומרון, שבמהלכו, ביום י"ט באדר תשס"ב (3.3.2002), נפל בפעילות מבצעית. הוא הוצב במחסום מצפון לעפרה, בדרך לשכם. בשעת בוקר פתח מחבל באש לעבר המחסום, והרג עשרה אנשים, ביניהם יוחאי. איתו נהרגו: סרן אריאל חובב, סגן דוד דמלין, רס"ר רפאל לוי, רס"ל ערן גד, רס"ל כפיר וייס, רס"ל אברהם עזרא, והאזרחים סרגיי בטורוב, ודים בלגולה ויצחק דידי. בן עשרים-ושש היה יוחאי בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ל. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. בכיתוב האישי על מצבתו של יוחאי נחקק: "קל לקחת, קשה לתת, ואתה ידעת רק לתת."