פוקס, דוב-אהרן

בן רחל ודויד, נולד ביום י"ז בטבת תרפ"ה (13.1.1925) בירושלים. מצד אמו היה דור ששי לר' יעקב לוי, שעלה לארץ-ישראל עוד בשנת תר"ד. סיים "תלמוד-תורה" בבני ברק והמשיך את לימודיו בישיבת חברון בירושלים. היה חניך תנועת "בני-עקיבא" ועבד במקצועות שונים כדי לעזור למשפחה. דוב-אהרן היה חבר ב"הגנה" מנעוריו. היה מ"כ בגדנ"ע הדתי בגוש דן, עלה לדרגת מ"כ בחי"ש ואחר-כך – למ"מ. הוא התבלט כחסון-גוף וקר-רוח. עם תחילת מלחמת-העצמאות, בדצמבר 1947 התגייס והשתתף בחיפושים ופעולות-עונשין אחרי נפילת מחלקת הל"ה, בקרבות רבים בסביבות ירושלים, הרטוב, נוה יעקב, מחצבות "סולל-בונה" בצובה, ואחר-כך שירת בחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בכיבוש תל ליטווינסקי, סאקיה, חיריה, כפר סבא הערבית, קאקון, טנטורה ואיגזים. לאחר שסיים קורס נוסף השתתף בכיבוש ראש העין, וילהלמה וקולה, וגדודו הועבר לנגב. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.