פוקורני, מאיר (הנס)

בן גיזה וריכרד-רפאל, נולד ביום ט"ו באלול תרפ"ה (4.9.1925) בווינה, בירת אוסטריה. מילדותו חונך ברוח הציונות ובשאיפה לארץ-ישראל ועלה ארצה עם הוריו. שנה וחצי למד בבית-ספר מקצועי של עליית-הנוער בתלפיות שבירושלים ואחר-כך התמחה בייצור כלי-נגינה ובייחוד בעשיית כינורות. הוא אהב מוסיקה וניגן יפה וגם למד מוסיקה באופן תיאורטי ומעמיק. מנעוריו היה פעיל ב"הגנה". בשנת 1942 שירת כנוטר. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב מיד, שירת בחטיבת "גבעתי" ושימש כמקלען. היה חדור הכרת חובה לאומית ולאמו, שמאיר היה בנה היחיד, אמר: "עליך לסבול כמו שאר האמהות. הייתי מתבייש להראות ברחוב את תעודת שחרורי". ביום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948) נשלח מבסיסו בבאר טוביה לעזרת ניצנים, שהושם עליה מצור על-ידי כנופיה ערבית בפיקוד בריטי. המצור נפרץ, אולם כשמיהר להציל 9 חברים מוקפים, שנתקעו במשוריין, נורה בראשו בשעת הוצאת פצוע מהמערכה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.