פופוביץ, חיים

בן שרה ושמואל, נולד בשנת 1924 בעיר אורדיה, טרנסילבניה. לאחר שסיים בית-ספר יסודי בעיר-הולדתו ולמד ב"ישיבה" עד שנתו העשרים. היה חניך תנועת "בני עקיבא". הוריו וארבעה מבין עשרת אחיו ואחיותיו נרצחו על-ידי הנאצים. הוא עצמו היה חייל בצבא ההונגרי, נאסר בידי הגרמנים, ברח פעמיים ונתפס, ובשלישית שוחרר על-ידי הצבא האדום. עם תום המלחמה הגיע לאיטליה עם קבוצת "בני עקיבא" ובשנת 1946 עלה ארצה בספינת- המעפילים "ווג'ווד" (וכאן פגש את אחותו לאה, שהעפילה לפניו ב"מכס נורדוי"). זמן-מה התגורר בפרדס חנה ומשם עבר לכפר אתא. עבד בבניין, ולאחרונה – בבית-חרושת למרצפות. כחבר "הפועל המזרחי" התכונן לצאת להתיישבות, אלא שבינתיים פרצה מלחמת-העצמאות וחיים התגייס. שימש כמקלען באחד מגדודי חטיבת "כרמלי". הוא השתתף בהגנת רמת יוחנן, בכיבוש חיפה ובקרבות בגליל העליון. חיים נפל בהגנת מנרה ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בראש פינה.