פומס, יאיר

יאיר, בן שושנה וזאב (וולף), נולד ביום כ"ג בניסן תש"ג (28.4.1943) ברמת-גן. הוא למד בבתי-הספר "ביל"ו" ו"מוריה" בתל אביב ובבתי-הספר התיכוניים-מקצועיים "יחיאל" ו"מקס פיין". אחרי-כן השתלם בקורסים במכון לפריון העבודה והייצור בתל אביב ובמכון הטכנולוגי של הטכניון. יאיר היה תלמיד חרוץ וצמא-דעת והצטיין בתחום הטכני. מנעוריו היה חבר בתנועות הנוער "בני עקיבא" ו"אליצור", וכחובב ספורט השתתף באימוני סיף ואהב בעיקר דיג תת-מימי. כמו כן היה לו אוסף של בולים ושל מטבעות. הוא נתברך בכישרון מוסיקלי, ניגן בכינור ושנים אחדות היה חבר במקהלת-תלמידים. מטבעו היה עליז, אופטימי ושמח בחלקו, ותמיד הצטיין בנכונותו לעזור לזולת. יאיר גויס לצה"ל במחצית מאי 1961 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים-חי"ר נשלח לקורס מש"קי-מרגמות ואחר-כך הוצב ביחידת-שדה והוענקה לו דרגת סמל. ביחידתו נודע כחייל מסור וכחבר מצוין, ונחשב רגם טוב ומפקד-צוות מוכשר. תמיד הקפיד על ביצוע משימותיו בשלמות והיטיב לקיים יחסי-רעות גם עם פקודיו וגם עם מפקדיו. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ליחידת מילואים והיה נקרא תכופות לתקופות של שירות-מילואים. תמיד קידם בברכה ובשמחה צווי-קריאה אלה, שכן שמח למלא חובתו, וגם שמח לחזור אל יחידתו ולהיפגש עם חבריו לנשק. ביוני 1967 גויס והשתתף במלחמה ועל כך הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". אחרי השחרור המשיך ללמוד ולהשתלם ובתום הלימודים וההשתלמויות עבד כמנהל ייצור וכמנהל טכני במפעל של אביו. בסיועו השביע המפעל את רצון לקוחותיו, אך לשם כך הקדיש יאיר חלק ניכר מזמנו ומחייו הפרטיים ומילא תמיד את כל התפקידים בנאמנות ובמסירות. במלחמת יום הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו להשתתף בקרבות בסיני. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), השתתפה יחידתו במתן חיפוי ארטילרי ובריכוך עמדות האויב על ציר "טליסמן". במהלך קרב הצליחה של תעלת סואץ הפגיז הצוות שבפיקודו את האויב ללא-ליאות. לפתע התפוצצה המרגמה שהפעיל ויאיר נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנחלת-יצחק. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.