פולסון, משה

בן מלכה ויהודה. נולד בי"ד בשבט תרע"ז (6.2.1917) בסקוטלנד. בעודו ילד עבר עם משפחתו למונטריאול שבקנדה, שם החל משה בלימודיו ומאביו נחל זיקה עמוקה ליהדות ותודעה ציונית. בעצת אביו גם יצא להכשרה חקלאית במשקו של אחד האיכרים בקרבת מקום. בזמן שהותו במשק והוא בן 16 שנה שמע לראשונה על עלייה מארצות-הברית לארץ-ישראל וכעבור שנה יצא להכשרה בחוות הייטסאטון שבארצות-הברית. ב-1936 עלה לארץ והצטרף ל"קבוצת השרון" שהתאחדה אחר-כך עם רמת דוד שבעמק יזרעאל ובבוא העת היה בין המשתתפים בעליות לישובי "חומה ומגדל" טירת צבי וחניתה. ב-1941 היה בין ראשוני העולים לאדמות נעמה שבגליל העליון (לימים כפר בלום). כעדות חבר: "צניעות ואהבה לזולת היתה דרכו בחיים. לא חיפש את האושר הגשמי, אך מהאושר במובנו הטוב והטהור ביותר ידע ללגום לגימות מלאות". וחבר אחד סיפר עליו כי "תמיד היה מפתיע את חבריו בחיפושים בלתי פוסקים לניב הקולע ולביטוי הציורי והחי… לא אחת היינו שומעים אותו מפזם מנגינות מסימפוניות שונות בנקותו את האורווה. קשר מיוחד היה קשור לשירה העממית הצרפתית-קנדית שהיתה זכורה לו עוד בימי ילדותו בקנדה". בצד עבודתו היה פעיל בארגון ה"הגנה" שאליו הצטרף בשנת 1937. בינואר 1941 התגייס לצבא הבריטי, חיל ההנדסה וצורף לפלוגת הטראקטוריסטים. תקופה ממושכת עשה במדבר המערבי ואחר-כך, בעת פלישת בעלות הברית לסוריה הועבר לשרת שם. בי"ט בחשוון תש"ד (17.11.1943) נהרג בסוריה בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בטקס צבאי ביירות. הניח אב ואחות. לאחר מותו הוציאו חבריו מכפר בלום חוברת ודפים לזכרו. שמו הונצח ב"ספר ההתנדבות". ציון מיקום קיברו 7A3. יחידה Royal Engineers. דרגה Driver.