פולד, ברכה

בת לוטה ולותר. נולדה בברלין שבגרמניה ביום ב' בטבת תרפ"ח (26.12.1927) למשפחה אמידה ורחוקה מן היהדות. אביה שהיה איש צבא בחיל התותחנים הגרמני. קרא לבתו ברברה על שם "סנטה ברברה", הפטרונית הקדושה של הארטילריה, וכך ביקש להנציח את ארבע שנותיו כקצין צבא בקווים הקדמיים במלחמת העולם הראשונה. כבר בילדותה התבלטה ברברה כשאפתנית מאוד, למדה לקרוא בכוחות עצמה, על פי מחברות אחותה הגדולה ממנה, ובבית הספר הצטיינה בלימודים ובספורט ואף זכתה בפרסים רבים. עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933 הביאה למהפך בחיי המשפחה השקטים. ברברה נתקלה בתופעות אנטישמיות בבית ספרה, ובין הוריה נתגלעו חילוקי-דעות לגבי עתיד חינוכה במציאות החדשה, אמה רצתה להעבירה לבית-ספר יהודי ואביה התנגד לכך. בסופו של דבר הועברה הילדה לבית-ספר היהודי. "ליל הבדולח" שחל ב-9.11.1938, ניפץ לרסיסים את אמונתו של האב בגרמניה והוא שלח יד בנפשו. האם היתה באותה עת בחופשה בצרפת ומשם יצאה לאנגליה. בלונדון נפגשה עם הבת שהוברחה בינתיים לשם דרך הולנד בעזרת ידיד המשפחה. ברברה הוכנסה לפנימיה בקירבת לונדון ושם חייתה עד עלייתה לארץ ישראל עם אמה כעבור חודשיים אחדים. היא נכנסה ללמוד בגימנסיה "בלפור", ואז שינתה את שמה לברכה. היא הצטיינה בלימודים, נודעה בדייקנותה ובבקיאותה בספרות ובמוסיקה וגם נמשכה לפעילות חברתית. תחילה בתנועת "הצופים" ואחר-כך בתנועת "הבונים". כמו כן היתה קשרית ב"הגנה". לאחר סיום לימודיה התיכוניים בקיץ 1944 הצטרפה עם כמה מחברותיה לפלמ"ח והיתה בפלוגה ח' החונה בקיבוץ "קרית ענבים". ביוני 1945 עברה קורס מפקדי כיתות בג'וערה שבהרי אפרים וגם בו בלטה בהישגיה. לאחר סיום הקורס עברה לפלוגה ה' של הפלמ"ח החונה בקיבוץ "גבעת חיים", באזני חבריה הביעה לא פעם את רצונה לצאת לארצות ברית ללמוד רפואה, אך לא עשתה זאת מפאת המצב ששרר אז בארץ. בתאריך כ"ג באדר ב' תש"ו (26.3.1946) השתתפה, כמפקדת חוליה, במיבצע של פלמ"ח וחי"ש שנועד להוריד את מעפילי הספינה "אורד וינגייט" בחוף תל אביב, דרומית לנמל. הבריטים גילו את הספינה והפנו אותה לעתלית, אך זאת לא ידעו חברי החוליה של ברכה, שהתבצרו בבית ברחוב מרמורק, ובגלל תקלה טכנית לא ניתן האות להפסקת הפעולה שלמעשה כבר לא היתה נחוצה. בחילופי האש עם כוחות הבריטים שבאו מכיוון שרונה הסמוכה נפצעה המפקדת שירתה אל המשוריין הבריטי, פצעים אנושים. היא פונתה בידיהם לבית הסוהר ביפו לשם חקירה ומשם הובאה לבית החולים שבו נפטרה לאחר זמן קצר. היא הובאה למנוחות בחלקת ה"הגנה" של בית הקברות בנחלת יצחק. הניחה אם ואחות. העתונות בארץ פרסמה ידיעות נרחבות על אירועי אותו לילה ובטאון ההגנה "החומה" פרסם כרוז לזכרה ובו תמונתה. המשורר נתן אלתרמן כתב לזכרה שורות במדורות ב"טור השביעי" וגם הקדיש לה מחזור שירים בספרו "עיר היונה". כמו כן נקראו על שמה ספינת מעפילים ורחוב סמוך למקום נפילתה. ב-1958 יסדה משפחתה את "האוסף לזכרה של ברכה פולד" בספריה הלאומית והאוניברסיטאית של האוניברסיטה העברית בירושלים.