פוטש, רמי (רמיק)

בן דורה ופסח, נולד ביום ט"ו בכסלו תרפ"ח (9.12.1927) במגדיאל. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי ולמד כשנתיים בכיתות- ההמשך, עבר לבית-הספר החקלאי על שם כדורי. בבית הוריו ינק את האהבה לאדמה. הוא עזר בכל עבודות המשק ולא סבל בו כל אי-סדר. רמי הצטיין גם בלימודיו והיה ער לבעיות ציבור. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר כדורי, חזר לעבוד במשק הוריו. לאחר יום עבודה מפרכת נתן מזמנו לעבודה ציבורית, בייחוד לענייני תרבות. הוא נתמנה למזכיר הציונים הכלליים במגדיאל, והוטל עליו תפקיד ארגוני מטעם החקלאים בלשכה הכללית המקומית. הוא קיבל על עצמו תפקידים אלה רק בתנאי שתינתן לו יחד עם זאת גם האפשרות להוסיף ולעסוק בחקלאות. רמי היה חבר ה"הגנה", אחראי ל"סליקים", שבהם הוחבא הנשק היקר. את תפקידו מילא בביטחון ובאמונה. הכל חיבבוהו והעריכו את צניעותו ואופיו. בפרוץ מלחמת-העצמאות התנדב עוד בטרם נקרא לגיוס. היה מ"כ, אחר-כך סמ"מ בחטיבת "אלכסנדרוני". עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה הוחמר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. בניסיון לפרוץ את הדרך נערך מבצע "בן- נון א'". גדודו תיגבר את חטיבה 7 לצורך מבצע זה והוטל עליו לכבוש את לטרון. הגדוד נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). גופתו נאספה עם גופות יתר חללי לטרון, בתוך ואדי טחון, והובאה למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949).