פוטרמן, מישקה
בן יהושע ואסתר. נולד ביום כ"ו בטבת תרצ"ה (1.1.1935) בפולין. עלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ז (1947). את חמש שנות- לימודיו הראשונות עשה מישקה, בצורה לא-מסודרת, בארצות פולין, רוסיה וגרמניה. אחרי-כן השלים את לימודיו היסודיים במוסד 'אהבה' שבחיפה, במסגרת 'עליית-הנוער'. עם תום לימודיו ועד לגיוסו לצה"ל עבד מישקה במקצוע מתקן נקרים בצמיגים, תחילה כמתלמד ואחרי-כן כבעל-מקצוע. מישקה גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1952 והוצב בחיל-הרגלים. לאחר הטירונות השתלם בקורס לנהגי-זחל"ם, מקצוע שהמשיך בו את שירותו. לקראת תום שירותו הצבאי, נקרא לתקופות של שירות-מילואים פעיל, ובמהלך אחת מהן השתלם בקורס למש"קי הובלה. לאחר שחרורו מצה"ל עבד כנהג, נשא את טובה לאישה והקים משפחה בישראל. במחצית אפריל 1967 התנדב מישקה לצבא-הקבע, והוצב לחיל-ההספקה – חת"ק. במסגרת שירותו במרכז ההובלה מילא תפקידים שונים: כמשק-תובלה בפועל כנגד-אפסנאי; אחרי- כן מילא תפקידי מש"ק מחלקה ומש"ק-הטסה, וכן מונה לתפקיד מש"ק משאית כבדה. מפקדיו העריכוהו כאדם הגון, עצמאי, נאמן ובעל רצון טוב, וכאיש-מקצוע הממלא את תפקידו באמונה. במהלך שירותו הוענקה למישקה דרגת רס"ר. ביום ה' באדר תשל"ז (23.2.1977) נפל מישקה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבחולון. השאיר אחריו אישה ושני ילדים – משה ואסתר. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "…מישקה גילה רוח-התנדבות ודאגה לכל אלו שנזקקו לשירותיו במקום-עבודתו. יצוינו במיוחד השקט והצנעה שייחדו אותו ב'משפחת ההובלה'."
