פוטרמן, אליעזר (פוטר)

בן אסתר ופינחס, נולד ביום ב' באייר תר"ץ (30.4.1930) בעיר נובה-קורשה, פולין. בחודש אפריל 1936, בהיותו בן שש, עלו הוריו לארץ. בשמונה שנות לימודיו בבית-הספר "נצח ישראל" בחיפה היה תלמיד צנוע ושקדן, חובב היסטוריה ובייחוד מלאכה וספורט. אחר-כך למד במחלקה למסגרות מיכנית בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי והצטיין הן בעבודה והן בלימודים העיוניים. היה חבר במחלקה הימית של "הפועל" ואחר-כך עבר למחלקת הכדורסל והיה מטובי הספורטאים. כזה היה גם בחג"ם (חינוך גופני מורחב) ונשלח לקורס מדריכים. מתוך רצון להגביר את שירותו למולדת הצטרף לגדנ"ע. סיים קורס מ"כים ועסק בהדרכה ומתן שירותי עזר ל"הגנה". למרות שלא היה חבר בשום ארגון- נוער, הרי משסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי, בחורף 1947, הצטרף להכשרת הצופים ה', בה היו חבריו מבית-הספר, ויצא עימה לדפנה. אם כי אהב את מקצועו ומצא סיפוק בחישול ברזל ובשליטת ידיו על המתכת, מצאה חן בעיניו גם העבודה החקלאית. בנובמבר 1947 הצטרף עם כל ההכשרה לפלמ"ח. אחרי שעבר אימון צבאי נשלח לקורס מדריכי ספורט, שהה ימים אחדים בחופשה בבית-הוריו, חזר ליחידתו שחנתה בדפנה, בתל חי ובג'חולה, והשתתף בליווי שיירות, בשמירה על דרכי התחבורה בגליל העליון המזרחי ובקרבות עם האויב. באחרונה השתתף עם לוחמי "יפתח" בהתקפה השנייה על נבי-יושע (מצודת כ"ח). ההתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע, נערכה בליל 19-20 באפריל 1948. החבלנים פרצו את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר-הנפץ. תוך כדי כך התגלו והושלכו לעברם רימונים שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים וביניהם החבלנים והמטען לא הופעל. עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב ניכרים שהוזעקו למקום ולכוח היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות בנבי-יושע.