פוטיכה, יהודה (ג’ינג’י)

בן ליפשה ויצחק, נולד ביום ד' בחשוון תר"ץ (7.11.1929) בעיר לודז', פולין ועלה לארץ בחודש יולי 1935. יהודה למד בבית-הספר היסודי "ביאליק" וסיים את בית-הספר התיכון למסחר בתל- אביב. הוא הצטיין בלימודים, בעיקר בהיסטוריה ובכלכלה, היה נכון תמיד לעזור לחבריו המתקשים בלימודים והקדיש להם את מיטב זמנו הפנוי. יהודה היה בעל היגיון וכוח שכנוע. התבלט בידיעותיו המבוססות והמעמיקות. כחבר ה"הגנה" היה מדריך- הסברה בגדנ"ע. כשפרצה מלחמת-העצמאות נמצא בשנת-שירות במנרה וגם שם היה בין מכווני הרעיונות ומעורר למחשבה, נטל חלק ער בוויכוחים ובחיי הרוח של הקיבוץ. יהודה השתתף בפעולות שונות בסביבה, במארבים ובאבטחת הדרך. נפל ביום כ"ו באב תש"ח (31.8.1948), כשנשלח עם אנשי תגבורת למשלט שייח'-עבד החולש על מנרה, שנתפש על-ידי אנשי הכנופיות, והתנדב לחדור לשטח האויב כדי להוציא משם חבר שנפגע. לאחר שמונה ימים הובא למנרה, בהתערבות קציני או"ם, ושם נקבר. ביום כ' בתשרי תשי"א (1.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.