פוחס, יצחק
בן חיה ודויד, נולד ביום ה' בתמוז תרפ"ה (27.6.1924) בעין גנים להורים בני העלייה השנייה וראשוני מושב-העובדים הראשון בארץ: עין גנים. בילדותו למד בבית-הספר במושב וכבר אז התבלט בדמיונו העשיר, בלבו הרגיש ובכשרונו המוסיקלי. הוא החל לנגן בכינור והתקדם מאוד בנגינה. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי עבר לגימנסיה "אחד העם" בפתח תקווה. בינתיים התבגר, התפתח, החל לכתוב שירים ולחבר מנגינות ו"צלילי מנגינותיו קלים ורועפים, ותוגת-מה בכנפיהם". את שיריו פירסם בעיתון "במעלה". בסיימו את לימודיו בגימנסיה התגייס לנוטרות ובאותו זמן החל גם ללמוד בסמינר למורים על שם לווינסקי. עסק בהדרכת נוער ב"הגנה", שאליה הצטרף בהיותו בן 14. כתום לימודיו בסמינר החל להורות בגימנסיה "אחד-העם" בפתח תקווה ומקצועות-ההוראה האהובים עליו היו: ספורט, ספרות ומוסיקה. בו בזמן היה מדריך בתנועות-נוער, ב"הגנה", בבית-ספר-ערב לנערים עובדים ובמגרשי-משחקים לילדים. עד מהרה הוכר כאיש-ציבור פופולרי ואהוב על הבריות ועל חניכיו. אירגן מקהלות בבתי-ספר ותנועות-נוער. היה בין עורכי הירחון ליצירות נוער "השלום", לזכר הסופר- המורה שלום שטרייט ז"ל. לא הסתפק בתורה אשר קנה והלך ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם גם שם לא זנח את פעילותו הציבורית ואת ענייני ה"הגנה". בפרוץ מלחמת-העצמאות לחם בראש כיתה בעמדות בבתי אונגרים בירושלים וגם הדריך בשורות ה"הגנה". בלוותו את השיירה הראשונה לגוש עציון הנצור השיגו כדור מרצחים והוא נפל חלל ביום כ"ח בכסלו תש"ח (11.12.1947). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח תקווה. באחד משיריו, שיר הספד על חבר שנפל, כתב: "אילנות צעירים במולדת, הרכינו לארץ ראשכם! אילנות יקרים במולדת, נגדע התמיר שבכם!"
