פוחובסקי, בן-ציון (תאודור, תדי)

בן אהובה ואריה, נולד ביום כ"ב בחשוון תרפ"ג (13.11.1922) בתל- אביב. אביו הרופא יסד את בית-החולים הראשון ליולדות בתל- אביב. בגיל צעיר מהמקובל התקבל בן-ציון לגימנסיה "הרצליה" ובכל הכיתות היה בין המצטיינים. בן-ציון התבלט בכשרונותיו, בתפיסתו המהירה ובשקדנותו. הוא הצטרף למועדון השייטים והיה שייט טוב ומדריך מעולה לחתירה. פעל מנעוריו ב"הגנה". אחרי שסיים את הגימנסיה שירת שנה כמ"כ בפלוגה ו' של הפלמ"ח במקווה ישראל וגבעת חיים. אחר-כך התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד שנתיים מדעי החקלאות. במלחמת-העולם השנייה הפסיק את לימודיו, ואף-על-פי שהיה כבר נשוי התגייס לצבא הבריטי. בן-ציון שירת בגדודים העבריים, "באפס", וניטלטל עם הגדוד השלישי בכל התלאות והגלגולים שעבר. עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף לחי"ל, ולחם בחזית איטליה על נהר הסניו. יצא לפטרולים מול קוי- האויב ובשטחי-הפקר ותמיד הצטיין במידת אחריות רבה במילוי כל תפקיד, ולכן גם עלה בדרגה. הוא הצטיין במסירותו לפקודיו והיה פופולרי מאוד. בצבא המשיך את לימודיו בהתכתבות עם אוניברסיטאות אנגליות. בשנת 1945 השתחרר מהצבא הבריטי וחזר ללמוד במכון זיו ברחובות. את המכון סיים כאגרונום מוסמך והתכונן לעבודה מדעית, אך בינתיים פרצה מלחמת-העצמאות, ובן-ציון הפסיק שוב את לימודיו וחזר לשירות פעיל עוד לפני צאת צו הגיוס. תחילה פקד על כיתה בגבול יפו-תל-אביב. הוא עסק בביצורים, הסביר תפקידים ואימן את אנשיו בלחימה בשטח בנוי. בן-ציון נשלח לקורס קצינים ועם הקמת הצבא נמנה עם סגל חטיבה. היה תוסס, מלא מרץ ותוכניות ועם זה עממי מאוד, ומצא שפה משותפת עם כל אדם. היה צבר טיפוסי, חופשי בהליכותיו ובגישתו לבעיות החיים. התלבט בכל שאלות היישוב וקבע עמדה ברורה כלפי ממשלת המנדט. ניכר היה בו איש-המדע לעתיד. העבודה החקלאית תפסה את כל ישותו, והוא אהב את החלק המעשי והעיוני שבה כאחד. זמן-מה שימש כקצין נ"מ במטה חטיבה 7. במשך ימים ספורים למד את השימוש במקלע "בזה" ופקד על צוות מכונת-יריה. הוא השתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים ועל דרך בורמה וביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) עמד במשלט סמוך לבית-סוסין ליד ה"בזה". כוחות האויב ערכו התקפת פתע במגמה לכבוש את משלטי בית-סוסין שהגנו על דרך בורמה. טדי הציף את השטח באש וגרם אבידות ניכרות לאויב, אך לא יכול היה לראות בסבלו של פצוע שנפגע בקרבת מקום והחובשים לא יכלו להגיע אליו, והלך להגיש לו עזרה ראשונה, ואז פגע כדור-אויב בצווארו והוא מת במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנען. השאיר אחריו אישה – בלה, ובת.