פוזניק, מרדכי

מרדכי, בן אסתר ושמואל ז"ל, נולד בפולין ביום ה' בטבת תרצ"ו (1.1.1936) ועלה לארץ במסגרת עליית הנוער, בשנת 1948 יחד עם אחיו ושתי אחיותיו. למד בבתי-הספר היסודיים בקיבוצים עין חרוד וגבת, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בקיבוץ גבת. מרדכי היה חברותי, אחראי ורציני בגישתו לחיים. בעל רצון להצליח ויכולת ליזום, לתכנן ולבצע כל משימה שהוטלה עליו. הוא היה חניך ומדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד". מרדכי גויס לצה"ל במחצית דצמבר 1953 ושירת בחטיבת "גולני" בתפקידי חי"ר מגוונים. הוא סיים בהצלחה קורס מדריכי טופוגרפיה וקורס קצינים, והיה קצין מצטיין, מפקד ומדריך לדוגמא לחייליו. כן היה בעל ידע ומומחיות בתחומי המיפוי, הטופוגרפיה, ידיעת הארץ והכרת השטח. כקצין בצה"ל זכה בתעודת הוקרה מיוחדת על הכנת מסלול הצעידה של חיילי חטיבת "גולני", במסעה מבאר שבע למטולה. מרדכי היה בין מאה החיילים המצטיינים, שהוצגו בפני נשיא המדינה מר יצחק בן-צבי ז"ל, ביום העצמאות בשנת 1955. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר והקבע בצה"ל החל לעבוד ב"מוסך רייך בע"מ", עם חמיו מר אליעזר רייך. הוא למד בשעות הערב בקורסים למכונאות רכב. הוא התקדם בשלבי הלימוד עד לקבלת תעודת "מנהל מוסך בכיר". במקום עבודתו הרבה לחדש וליזום תכניות להטבת היחסים הבין-אישיים ולשיפור העבודה ורמתה המקצועית. במסגרת שירות המילואים המשיך לשרת ביחידת חי"ר ועבר קורס קציני קומנדו. הוא זכה למכתבי הערכה על עזרתו בהכנת אימון היחידה. מרדכי התקדם במסלול הצבאי והגיע לדרגת סרן. מרדכי היה חובב טבע וטיולים מושבע. עם חבריו, ידידיו ובני משפחתו טייל בכל רחבי הארץ והכיר בה כל שביל וכל דרך. כדי לשפר את הטיולים "בים וביבשה" רכש מרדכי סירת גומי בעלת מנוע עזר והיה משייט בה עם בני משפחתו. כמו-כן התקין מכונית מיוחדת לטיולים ארוכים בארץ. שעות הפנאי של מרדכי היו קודש למשפחה – לרעייה, לשני הבנים ולבת. מרדכי היה בעל, אב, בן, אח ורע למופת. במלחמת יום הכיפורים גויס מרדכי ושירת כקצין רכב ביחידה קרבית בדרום סיני עד לנפילתו. הוא נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ד בטבת תשל"ד (18.1.1974) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, רחל, ושלושה ילדים: שמואל, יובל ויעל.