פוזין, דוד (דודיק)
בן מרים ואברהם. נולד ביום ח' בתשרי תרצ"ז (24.9.1936) בתל אביב. את לימודיו החל דוד בבית-הספר היסודי 'אחד העם' ובגמנסיה 'בלפור' והמשיך במגמה ספרותית בבית-הספר התיכון 'גאולה'. הוא השתתף בקורס מ"כים של הגדנ"ע, השתלם במסגרת זו בקורס שריון, והדריך בתיכון 'גאולה'. בשלהי אוגוסט 1954 גויס דוד לשירות חובה בצה"ל ושובץ על-פי כישוריו בחיל-השריון, בו עבר קורסים והשתלמויות עד הגיעו לגדוד 82. בשנת 1957 סיים את שירותו בצה"ל. בשנת 1968 נשא לאישה את נילי, ונולדו שני ילדיו. הוא יצא ללימודים בבית-הספר לטכנאים ובשנת 1972 סיים קורס טכנאי קשר. בשנת 1975 חזר לשרת בצבא-הקבע בחיל-הקשר. הוא השתתף במלחמות ישראל, ומפקדיו העידו עליו כי היה קצין ומפקד טוב, אחראי ומסור במיוחד. ביום כ"ט באלול תשמ"ה (14.9.1985) נפל דוד בעת שירותו. הוא נפטר עקב התקף-לב, בבית-החולים 'יוספטל' באילת, לאחר אישפוז של מספר שעות במצב קשה. דוד הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו אישה, שני ילדים – שי ושני, אם, ואח – משה. בן ארבעים-ותשע היה במותו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו, בין השאר: "… אדם נפלא היה, אשר העניק יחס אבהי לכל אחד מחיילי היחידה, תמיד ידע כיצד לעזור לחייל במשבר ולהוציאו ממצבי רוח. הוא השרה סביבו קור רוח ושלווה, היה מסודר ודייקן בעבודתו, רכש והקנה ידע מקצועי מגוון לכל עמיתיו לעבודה. כל אנשי המקצוע כיבדו והעריכו את הידע והניסיון המקצועי של דוד, ופנו אליו ככתובת אחרונה לפתרון הבעיות. איש אשכולות היה, וככזה העניק יחס של כבוד לכל אדם. לא חס על זמנו, היה מוכן להשקיע מעל ומעבר, הן לפתרון בעיות הקשורות בעבודה והן לצורך הזולת. דבריו והחלטותיו התקבלו תמיד ללא עוררין, כי כולם ידעו שעל אדם ישר ואמין כמוהו תמיד אפשר לסמוך". תעודת הוקרה וכבוד חתומה בידי ראש אכ"א נמסרה למשפחה השכולה
