פוגל, בן-ציון

בן נחמה ויצחק, נולד ביום י"א באלול תר"ץ (9.9.1930) בעיר ביאליסטוק, פולין, לשם באה אמו מהארץ לתקופת הריונה. הוריו עלו ארצה בשנת 1926. בהיותו בן ששה חודשים חזרה האם לארץ והוא גדל ברחובות, שם עסק אביו בייצור רעפים ובן-ציון היה לו לעזר נאמן בעבודתו זו. לאחר מספר שנים הצטרפו כחברים לכפר ביל"ו וגם שם היה נוהג בשעות שלאחר הלימודים ובחופשה לעבוד במשק הוריו. את חוק לימודיו סיים בבית-החינוך ברחובות ומשם עבר לבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב והצטיין מאוד בלימודיו במקצועות הריאליים. מגיל צעיר השתייך ל"הגנה", החל בגדנ"ע, השתתף בתקופת המאבק בבריטים, כגון כיבוש ביריה מידי האנגלים. אחרי סיימו את חוק לימודיו בבית- הספר הספיק לעשות זמן-מה בהכשרת "השומר הצעיר" בנגבה, שהיה מחבריה עד יומו האחרון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתנדבים, שירת בחטיבת "גבעתי", היה חבלן מומחה והשתתף בפעולות רבות בהוכיחו אומץ-לב רב, שיקול-דעת ואחריות. בן-ציון השתתף בעשרות פעולות: ביאזור, בליווי שיירות לירושלים, בכפר אוריה, בפיצוץ מפקדת חסן סלמה, בפעולות "נחשון", בלטרון, בתל-א-ריש ובפעולות "מכבי", ולבסוף הועבר אל סביבות ניצנים והשתתף כרגם בקרבות ובביצורים. פקד על כיתתו בפעולת פיצוץ הבית הערבי בפרדס בבית דגון ובכיבוש הכפרים בסביבה. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) נשלח לאסוף פצועים ממשלט עיבדיס ושם נפגע. לחובשים שחשו לעזרתו אמר שפציעתו קלה ושיטפלו באחרים, ובינתיים הוציא את נשמתו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.