בן חסנה ואבראהים, מהשבט הבדואי אלהייב. נולד ביום 19.5.1969 בכפר עילבון שבגליל התחתון. מוחמד היה בן למשפחה מסורה למדינה. אביו, עליו השלום, קשר את גורלו עם גורל המדינה מאז מלחמת העצמאות, וגם אחיו של מוחמד שירתו בצה"ל. כבר כשהיה מוחמד צעיר מאוד, כבן חמש שנים בלבד, נהג לשבת ליד אביו ולשמוע את סיפוריו על הצבא. הוא אהב לשמוע את סיפורי אביו, ולחבריו הילדים אמר, שהדבר הטוב ביותר בחיים הוא הצבא. מוחמד היה הבן הצעיר במשפחתו, והוריו פינקו אותו מאוד. בהיותו כבן עשרים, נפטר אביו והוא נשאר רק עם אמו. לאחר שאביו נפטר, אהב מוחמד ללכת עם אמו לטייל ברמת הגולן, למקומות בהם עבר אביו במהלך שירותו הצבאי. מוחמד גדל בכפרו, תמיד ראה לנגד עיניו את אחיו המשרתים בצה"ל והחליט שגם הוא ילך בדרכם, ולכן, כשהגיע לגיל הגיוס, בראשית מרס 1987, התנדב לצה"ל. בראשית אפריל 1988 הצטרף מוחמד לשירות קבע. בשנת 1992 התחתן מוחמד ובשנת 1993 נולדה בתו הבכורה, עביר. אבל הגורל לא אישר לה לחיות – היא נדרסה למוות לעיני אביה. מוחמד היה שבור מאוד לאחר מות בתו, אבל כעבור שנה החליט להתחיל בחיים חדשים, וכאשר נולדה בתו השנייה קרא לה אמל – תקווה. במלאת שנה לבתו אמל, בסוף פברואר 1996, חגג מוחמד עם משפחתו את יום הולדתה וביום ראשון חזר לבסיס. למחרת, ביום שני, התקשר מוחמד הביתה כדי להודיע שאצלו הכול בסדר, ואז שמע על הפיגוע שהיה בדיזנגוף סנטר בתל אביב וכעס מאוד. באותו יום, ה-4.3.1996, בשעה 20.00 בערב, יצא מוחמד עם חבריו לנשק לסיור בגבול הצפון. לפתע, נפתחה עליהם אש. הם הזעיקו תגבורת והתחילו במרדף אחרי חוליית המחבלים. בעת המרדף עלה הסיור על מטען צד. מוחמד נהרג מן ההתפוצצות ועמו נהרגו גם סגן-אלוף עאמר עמיר, סגן אורי הלמן וסמל ראשון מחמוד ג'ומעה. ממטען הצד נפצעו עוד שמונה חיילים, ארבעה מהם נפצעו אנושות, ביניהם רס"ר חוסין עודה, בעלה של שמסה, אחותו של מוחמד. מוחמד הובא למנוחת עולמים בחלקת קבר של המשפחה בכפר עילבון. בן עשרים ושבע היה בנופלו. השאיר אחריו בת – אמל ובן – איברהים, שנולד כשישה חודשים לאחר נפילתו, אם אלמנה ושנים עשר אחים ואחיות – עבדאללה, פואז, מחמוד, שמסה, ורדה, אימאמה, דיאנה, אחלאס, סמאהר, פוזיה, שאדיה ופאטמה. לאחר מותו הועלה מוחמד לדרגת רב- סמל מתקדם. בתעודת הוקרה וכבוד לזכרו של מוחמד, שנשלחה למשפחתו, נאמר: "רב-סמל מתקדם מוחמד פואז אלהייב ראה את שירותו הצבאי כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה." במכתבו למשפחה כתב מפקד החטיבה: "מוחמד שירת בצבא כתשע שנים בתפקיד של גשש, ושירת בכל הגזרות בפיקוד הצפון. הוא היה אמיץ ומקצועי ולכן נמצא תמיד בכל משימה קשה בראש הכוח. גם הפעם קפץ ראשון עם המג"ד שנכנס לשטח, כדי לאתר ולפגוע בחוליית המחבלים. מוחמד נהרג תוך גילוי יוזמה ואומץ רב." נשיא המדינה, עזר ויצמן, ערך ביקור תנחומים בבית המשפחה, ואמר: "אני מציין את עמידת שבט אלהייב האמיץ לימין ישראל, גם בשעות הקשות ביותר, ואנחנו נזכור את מוחמד בכבוד ובאהבה." אהוד ברק אמר, בביקור תנחומים בבית המשפחה: "אני מעריך את עבודתם המקצועית של בני שבט אלהייב בצה"ל, ואני מבטיח שנשיג את השלום בקרוב." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
