fbpx
פדרמסר, יעקב (יאנק)

פדרמסר, יעקב (יאנק)


יעקב, בנם של בת-שבע וצבי (הירש), נולד בשנת תרפ"ט (1929) בפולין, בעיר ונווליצה הסמוכה ללובלין. גדל והתחנך בעיר הולדתו, בן למשפחה גדולה ולו חמישה אחים ואחות. ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישתה של גרמניה לפולין וכיבושה במלחמת בזק ("בליצקריג"). מיד לאחר מכן פורסמו צווים ותקנות אנטי-יהודיות שהביאו לבידודם החברתי של היהודים, לנישולם הכלכלי ולערעור כל מערכות חייהם. באותה עת חיו בפולין כשלושה ורבע מיליון יהודים, עשרות אלפים חיו בלובלין וסביבתה. בחודשים הבאים רוכזו יהודי פולין בגטאות. בלובלין הוקם גטו מרכזי לעיר וליישובים סביבה, ובו רוכזו היהודים. עד שנת 1944 נשלחו מרבית היהודים למחנות עבודה והשמדה. עד תום המלחמה שולחו להשמדה תשעים אחוז מיהודי פולין, ביניהם כמעט כל יהודי לובלין והערים סביבה. כבר בראשית המלחמה נכבשה עיר הולדתו של יעקב והוריו, חמשת אחיו ואחותו נרצחו בידי הנאצים. רק הוא ניצל, לאחר שהועבר לבית משפחה נוצרית ואצלה גדל כאחד מבניה. באותה תקופה התפתחה אהבתו לטבע ולבעלי החיים. במיוחד נקשר לענף הרכיבה על סוסים ולטיפול בהם. עם תום המלחמה, אחרי כניסת צבא השחרור הרוסי לפולין, הועבר יעקב לרוסיה לשם קבלת אימון צבאי, אך בלבו נמשך לחיי הגשמה בארץ ישראל. בדרך רבת תלאות והרפתקאות הגיע למחנה פליטים יהודים בגרמניה, שם התייצב לשירות אימון והדרכה מטעם ה"הגנה" במסווה של מורה להתעמלות בבית ספר לילדי הפליטים. ביולי 1948 הגיע יעקב לארץ, באונייה של אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ). לאחר בואו ביקר יעקב אצל קרוביו בתל אביב, ומיד התגייס לצה"ל. הימים ימי מלחמת העצמאות, והוא הוצב בפלוגה קרבית בחטיבת "קרייתי" – חטיבה מספר 4 ב"הגנה". בהיותו מאומן בטיפול בסוסים הועבר, לפי בקשתו, ליחידת הפרשים בחטיבת "גבעתי" – חטיבה מספר 5 – ומאז השתתף בסיורים ובקרבות רבים. בתחילת אוקטובר 1948 יצא יעקב לחופשה לרגל ראש השנה תש"ט. בתום החופשה נפרד מדודתו במילים: "כאן אדע בשביל מה אמסור את נפשי. אם אפול – אל נא תבכו!" בשובו לגדוד השתתף בקרב על גבעה 113 במבצע "יואב". גבעה 113 הייתה אחד המשלטים המבוצרים של הצבא המצרי, ששלט על צומת דרכים חשוב בנגב הצפוני (כיום: צומת גבעתי). במהלך מבצע "יואב" לשחרור הנגב הוחלט לכבוש מקום זה, והמשימה הוטלה על לוחמי "גבעתי". בליל י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948) הסתערו הלוחמים על המשלט וכבשו אותו בקרב קשה ואכזרי, קרב פנים אל פנים שכלל שימוש בכידונים. בקרב נפלו למעלה מעשרים לוחמים. במהלך הקרב נפגע יעקב מצרור כדורים בבטנו. הוא הובהל במצב קשה לבית החולים בתל השומר, אך שם נפטר מפצעיו כעבור יומיים, בט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). יעקב היה בן תשע-עשרה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק. בדף הקרבי של חטיבת גבעתי מיום 21.10.1948 נקרא על שמו של יעקב זחל"ם נושא ברן משלל האויב המצרי, ששימש בהמשך את צה"ל. החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.

דילוג לתוכן