פדלון, אהרון

בן ג'וליה וסעיד, נולד ביום ט' בכסלו תשט"ו (4.12.1954) בכפר חרוצים, ילד שישי מתוך שמונת ילדי המשפחה. אהרון למד בבית- הספר היסודי 'חוב"ב' שבבני ציון ובבית-הספר התיכון על שם מוסינזון שבהוד השרון. בחור צנוע וביישן היה, בעל חוש הומור מפותח וצחוק קולני ומתגלגל. הוא היה האח הטוב והרחמן, שתמיד התעניין בשלום כולם, ונכון היה לעזור בכל דבר שנדרש. אהרון אהב מאוד ספורט בעיקר כדורגל וכדורסל. עקב בדריכות אחר המשחקים וגילה בקיאות בהרכבי הקבוצות ובמשחקים. בתחילת נובמבר 1972 התגייס אהרון לצה"ל ובתום אימוני הטירונות השתלם כמכונאי כלי רכב ב' וכמכונאי טנק. במהלך שירות החובה שלו עבר קורס חובשים קרביים וקורס מחסנאים. עם סיום שירות החובה הצטרף אהרון לשורות צבא הקבע והוצב בחיל-התחזוקה כנגד אפסנאות. במהלך שירות הקבע שלו עבר קורס משקי תחזוקה וקורס נגדי תחזוקה. במקביל לשירותו סיים לימודי תעודת הנדסאי תעשייה וניהול במכללת באר שבע. אהרון הוסיף והשתלם בתחומים הקרובים למקצועו בלימודי ערב במסגרות אזרחיות. מפקדיו ראו בו נגד למופת, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת דאגה לפרט, והקרין בכל עת מסירות אין קץ וביטחון לסובבים אותו. כשמלאו לו שלושים-ואחת נשא לאישה את רותי. השניים קבעו ביתם בפתח תקווה, שם גידלו את שלושת ילדיהם: מורן, גלית ואושרי. ביום ח' בשבט תשנ"ח (4.2.1998) נפטר אהרון ממחלה קשה והוא בן ארבעים-ושלוש. אהרון הובא למנוחות בבית-העלמין סגולה בפתח תקווה. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"מ. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, אם, שתי אחיות – מרים ומזל, וארבעה אחים – יעקב, משה, ניסים ודוד. אח נוסף, שלום, נפטר לפני מותו של אהרון. זיכרו של אהרון הונצח בתרומת ספרי קודש לבית-הכנסת 'שבת אחים' בפתח תקווה, שם נהג להתפלל. מפקד היחידה שבה שירת אהרון, סא"ל ליאור, כותב: "אהרון שירת ביחידתי כתשע שנים ונתגלה לפני כאדם בעל תושייה, שהפגין מוטיבציה גבוהה ומשמעת עצמית בעבודתו. תמיד דאג לזולתו וכיבד כל אדם באשר הוא. ניכר היה כי לא כעס בקלות ונוח היה לרצותו. אהרון ניהל את מחסן כלי העבודה והחומרים עליו היה אמון בצורה מופתית ושקטה והקפיד על 'שלום בית' בתוך המחסן בין עובדי המחסן ודאג לצורכיהם באופן בלתי נלאה."