פדידה, מסעוד

בן דינה ומאיר, נולד בשנת תשכ"ב (1962) במרוקו והיה בן רביעי במשפחתו. בטרם מלאה לו שנה עלה עם הוריו ארצה. המשפחה השתקעה במעלות ונולדו לה בן נוסף ובנות. מסעוד גדל במשפחה מרובת ילדים וחונך לאהבת הבריות ולאהבת ישראל. כנער התבלט מסעוד בזריזותו ובכישוריו הספורטיביים. הוא למד בבית-הספר "ארזים" במעלות, התמסר לענפי ספורט שונים, התאמן בריצה ושיחק כדורגל. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי עבר לבית-הספר התיכון במעלות, אך העדיף לימודים מקצועיים. הוא עבר לבית-ספר מקצועי ולמד במגמת מכניקה אחרי כן השלים קורס במספנות ישראל. תקופה קצרה למד בקורס למדריכי ספורט במכון וינגייט. מסעוד הקדים את שירותו בצה"ל. בנובמבר 1979, בגיל 17 התגייס ושירת בחיל-השריון. הוא עבר קורס טען-קשר. ביולי 1980 הועלה לדרגת רב"ט ובינואר 1982 הועלה לדרגת סמל. מפקדיו ציינוהו כחייל מקצועי, שתורם רבות לגיבוש החברתי של יחידתו. כשפרצה מלחמת שלום הגליל היה עם הכוח שפרץ את מערכי האויב בגבול לבנון והתקדם בלחימה מתמדת עם יחידתו עד מבואות ביירות. ביום ט"ו באב תשמ"ב (4.8.1982) החלה הפגזה סורית כבדה על יחידתו. מסעוד ניסה לצאת מן הטנק שלו כדי לחלץ נפגעים, אך נפגע בעצמו ונהרג. בן 20 היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות במעלות. השאיר אחריו ארבעה אחים וחמש אחיות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל מסעוד פדידה נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מקצועי וספורטאי מצטיין". מפקד יחידתו כתב למשפחתו: "מסעוד שירת ביחידה לוחמת שנמצאה למעשה בקו הראשון במשך כל תקופת שירותו. יחידתו הגיעה לשיאה במלחמת שלום הגליל, בה הובילה את הכוחות לכל אורך שלבי הלחימה. מסעוד וחבריו בפלוגה היו בטנקים הראשונים שחצו את הגבול בתחילת הלחימה והיו הראשונים שהגיעו לביירות. בכך העניקו לכם, משפחה יקרה, שקט. רוצה אני שתהיו גאים בבנכם, שלחם בצורה כה מופלאה, בזכות החינוך שהענקתם לו". על שמו הוקמה ספרייה תורנית בבית-הכנסת במעלות שבו נהגה להתפלל משפחתו