פבלוצקי, פליקס

בן ריטה וסלומון. נולד ביום ו' בחשוון תשל"ד (1.11.1973) בקישינוב שבברית-המועצות. בן יחיד להוריו. פליקס החל את מסלול לימודיו בארץ הולדתו. הוא היה ספורטאי ושיחק כדורגל, טניס וטניס שולחן. בשנת 1990 הגשים את חלומו, כשעלה ארצה עם הוריו. בני המשפחה הרחבה עברו כולם לארצות הברית, אך פליקס עמד על כך שמקומו בישראל. את דרכו בארץ החל באולפן ללימוד עברית, בו רכש את השפה. בהמשך, השלים בבית-ספר תיכון בחיפה את לימודי המכניקה והמכונאות שלמד ב"טכניקום" ברוסיה. חדור ציונות היה, האמין בשלום ונהג לצאת להפגנות למען השלום. בתחילת אפריל 1993, גויס פליקס לשירות חובה בצה"ל ולאחר שסיים את אימוני הטירונות נשלח לקורס נהגי משאיות. פליקס עמד בהצלחה בכל המבחנים המעשיים, הועלה לדרגת רב"ט והוצב לשרת בבסיס הובלה של חיל התחזוקה בצפון הארץ. פליקס, שהיה בן יחיד להוריו, חש אחריות רבה כלפי בני משפחתו ודאג לבריאותם ולהמשך קליטתם בארץ. בו בזמן, עשה ככל יכולתו לתרום למערכת הצבאית. לדברי מפקדיו, ביצע פליקס כל עבודה ותפקיד בצורה הטובה ביותר. כל שלקח על עצמו ביצע במסירות, ברצינות ובאחריות. חייל ממושמע היה ואהוב על חבריו ומפקדיו. ביום כ"ג באב תשנ"ד (31.7.1994) נפל פליקס בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה בעת שעשה דרכו לחלוקת מזון למוצבים הפזורים ברחבי גזרת החרמון. עמו נהרג רב"ט מלקין דימיטרי. בן עשרים היה פליקס בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים. אמו, ריטה נפטרה לאחר נפילתו. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "פליקס שירת ביחידה כנהג בפלוגה סדירה, מוכן בכל עת לתרום, לעזור ולסייע. תמיד במאור פנים, עם חיוך רחב שהביעו את טוהר לבו, אדיבותו ושמחת נעוריו".