פאר, אילן
בן משה ורבקה זכרונה לברכה. נולד ביום כ"א בשבט תשט"ו (13.2.1956) בצור-שלום שבקרית-ביאליק. למד בבית-הספר היסודי 'צור-שלום', בבית-הספר התעשייתי שבחיפה ובפנימייה 'הדסה נעורים' שבכפר-ויתקין. כבר בגיל צעיר היה אילן מוקד- משיכה לחבריו. בלט במרצו הרב וכולם רחשו לו אמון. היה עליז וחברותי ולא אחת שימש הרוח החיה במסיבות ובחגיגות שנערכו בשכונה. פרק-זמן מסוים ניגן אילן באקורדיון וגילה כישרון. במסגרת הפנימייה 'נעורים' מצא שילוב מתאים של לימודים ועבודה. אהבתו הרבה של אילן לכל הקשור בהגה וגלגלים, תפיסתו המהירה ושליטתו הטכנית בכלים שונים הביאו אותו להצטרפות לקורס קדם-צבאי לתפעול ציוד-מכני כבד. בתחום זה עסק אילן כל משך שירותו הצבאי. אילן גויס לצה"ל בנובמבר 1972. לאחר שעבר טירונות בחיל-ההנדסה, עסק בהדרכה, ביצע פרוייקטים שונים במסגרת החיל ועבר קורסים-מספר מהם קורס-חבלה וקורס-צניחה. כן, נסע אילן לחו"ל כדי להתמחות בהפעלת כלי הנדסי חדש. לקראת תום שירותו החליט אילן לחתום לשירות בצבא-הקבע. במשך שירותו הוא היה אחראי לביצועו של פרוייקט חשוב ברמת-הגולן: פריצת דרך בטחונית (לאחר-מכן נקראה על-שמו: 'מעלה אילן'). הוא שימש דוגמה לחבריו, במזגו הטוב, במרצו ובזריזותו. ביום י"ז באלול תשל"ז (31.3.1977), בעת שהיה אחראי לפריצת דרך בטחונית בשטח לבנון נפגע ונהרג מרסיס פגז מחבלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אב ואח. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב קצין-הנדסה ראשי: "זכות גדולה נפלה בחלקי להיות מפקד החיל שאדם כבנכם, אילן ז"ל נמנה על שורותיו. אילן היה ידוע כחייל מצטיין וכמפקד מסור לפקודיו. הוא הצטיין ברמה מקצועית גבוהה והשקיע את כל מרצו בביצוע העבודות והמשימות שהוטלו עליו." משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו.
