עשרי, שמואל
בן סעדיה ויונה. נולד ביום כ"א בטבת תשי"א (30.12.1950) בנהריה. למד בבית-הספר "ירחיב" במושב ירחיב ובבית-הספר התיכון "מורשת" בכפר-סבא. משחר ילדותו הקפיד שמואל לבצע בנאמנות כל מה שנדרש לעשות בשדה, ברפת, בבית ובבית-הספר. אין פלא שכל מדריכי-הכפר משנים קודמות באו ללוות אותו בדרכו האחרונה, שכן כולם זכרוהו לטובה. עם זריחת השמש יצא להוביל את החלב למחלבה ולהגיש את המספוא לבהמות ותמיד הספיק להגיע לבית-הספר בזמן, כשהוא מסודר להפליא. תמיד היה עליז ובעל הומור חביב וידידותי. כבר מנערותו התבלט בתכונות של מנהיג בין חבריו ובין בני-משפחתו. חבריו זוכרים היטב איך בימי מלחמת ששת הימים, בהיוודע לשמואל שהמלחמה התחילה – והוא אז תלמיד בית-הספר ב"מורשת" – הלך ברגל מבית-הספר לירחיב, חרף ההפגזות מקלקיליה הקרובה למושב. בשעה שהוריו ישבו במקלט ודאגו לו הוא רץ מעמדה לעמדה וכובע-פלדה בידו והרגיע את החבר'ה, שלא ידעו מה מתרחש במשק. אחרי כן רץ ממקלט למקלט כדי להודיע לאמהות ולילדים כי שלום לבעלים ולאבות בעמדות. לפני שהתגייס לצה"ל נרשם שמואל הביישן והשקדן, לקורס של הנהלת חשבונות בבית-ברל. הוא היה רציני מאוד בלימודים, צנוע ושקדן ומשום כך היה אהוד מאוד על חבריו. אך גם בהיותו צנוע ושקט השתתף בכל הפעולות החברתיות שהיו בפנימייה. כשסיים את הקורס וכשהתגייס ידע שיש לו מקצוע והתכונן לעבוד במקצוע זה לאחר שישתחרר באחד המושבים שיעלו על הקרקע. שמואל גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969. הוא היה חייל מעולה וזכה להיכלל בקבוצת החיילים המצטיינים שנתקבלו על-ידי נשיא המדינה, מר זלמן שזר. באיגרת ברכה ששיגר אליו הנשיא בפרוס חג העצמאות הכ"ג למדינת ישראל הביע את הערכתו לתרומה שתרם שמואל להגברת הביטחון של המדינה – וסיים את האיגרת "בברכת חזק ואמץ". ביום כ"ז בתשרי תשל"ב (16.10.1971), נפל רב"ט שמואל בעת מילוי תפקידו ברמת-הגולן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר-סבא
