ערבה, שמואל
בנם-בכורם של נעמי וחיים, נולד בחודש חשוון תרצ"ב בעיר אייב שבתימן, למשפחה מטופלת בילדים. בשנת תרצ"ה עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו בשכונת נחליאל בחדרה. כשעברו הוריו לעבודת הכשרה בארגון ההתיישבות "גאולי תימן" בכפר יעבץ, הפסיק את לימודיו בהיותו בן 13 בגלל הצורך לעזור להוריו. הוא לווה כסף, קנה עגלת-יד ועבד כסבל בחדרה. שמואל הסתפק למחיתו במחצית שכרו הדל ואת המחצית השנייה מסר להורים. את השכלתו השלים בשיעורי-ערב. אחר-כך עבד כפועל חקלאי, גם בקרב ערבים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התייצב לשירות שמירה בכפר, התאמן בנשק עם הנוטרים והמגינים, ולא פעם רץ כקשר תחת מטר כדורי האויב. היה מסור מאוד לתפקידיו ועל אף גילו הצעיר הוכר כלוחם מובהק ומאומן, ובפיו היה שגור הפסוק: "אשכיר חצי מדם… מראש פרעות אויב". אנשי הכפר השתדלו לגייסו לשירות קבוע בשמירה מקומית, אך תפקיד זה היה קל בעיניו, כי לא האמין שהאויב יעז להתנפל על הכפר שבלב היישוב העברי, ולבו נשאו להגן על אדמת ישראל "במקום מסוכן ממשי", בנגב. ללא ידיעת הוריו הלך לתל-אביב והתנדב לשירות צבאי סדיר באחד מגדודי חטיבת הנגב. יצא עם גדודו לרוחמה והשתתף בפעולות-קרב. בנוסעם כתגבורת לעזרת כפר דרום, ביום הראשון לפלישה המצרית, יום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), נפל בשעת התקפה על השיירה. מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
