ערבה, שלום
בן יונה וחיים, נולד ביום ח' בשבט תרפ"ה (2.2.1925) במושב התימנים נחליאל שליד חדרה, ולמד בו בבית-ספר יסודי. משסיים את בית-הספר למד שנה ב"ישיבה" בחדרה והמשיך את לימודיו – תחילה בתל-אביב, בבית-הספר "תחכמוני", ואחר-כך בסמינר למורים של "המזרחי" בירושלים. בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. צורף לחיל- המהנדסים ובמסגרת חיל זה שירת במדבר המערבי ועבר את ימי הקרבות של טריפולי וסביבותיה. משמת עליו אביו שוחרר וחזר לביתו לשאת בעול המשפחה. שלום לא הסתפק בעבודה בלבד וניצל את כשרונותיו לפעולת הדרכה ענפה ומסורה בקרב הנוער המקומי. כאשר גויס לנוטרות, שירת מחצית השנה כנוטר בשער הגולן. ומשם חזר למשקו, ביססו ומסרו לאחיו הצעירים ממנו. הוא עבר לחיפה ועבד בבית- חרושת בנמל, חזר לנחליאל ועבד בחברת-החשמל. מטעם הוועד הלאומי טיפל גם בנוער העזוב שבמקום. אהב ספורט, עסק בהיאבקות וזכה בה להישגים נאים. מראשית מלחמת-העצמאות היה בשירות ה"הגנה", ולאחר-מכן בחטיבה 7. השתתף במבצע "בן-נון ב'" – הניסיון השני לכבוש את מערך הלגיון בלטרון במגמה לפרוץ את הדרך לירושלים. במהלך הקרב הוכרחה יחידתו להיסוג תחת אש צפופה. בשעת הנסיגה הגיעה לאוזניו צעקתו של אחד החברים אשר נפצע. לאחר שעבר מרחק רב פגע צרור-כדורים בראשו והוא נהרג במקום. הפצוע הצליח להגיע בזחילה אל היחידה ולהינצל. כך נתן את נפשו תחת נפש חברו. הוא נפל ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948). נקבר בנען. ביום א' באייר תש"י (18.5.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.
