עראידה, אדיב

בן ראיה וסעיד. אדיב נולד בכפר מע'אר ב-1.7.1942. הוא גדל במע'אר, למד שמונה שנים בבי"ס יסודי ולא המשיך ללמוד כי העדיף לעבוד במשק ולסייע להוריו בכלכלת הבית. משבגר אדיב התגייס ליחידה 300, יחידת הדרוזים, שירת שם שירות חובה ולאחר מכן התגייס לקבע במשמר הגבול ושירת ביחידות שונות. לכל עמיתיו לשירות זכורה דבקותו במשימה, שזכתה לשבחים ומכתבי הוקרה. במהלך שירותו קיבל את אות ששת הימים, אות הוותק בשירות, אות מלחמת יום הכיפורים ואות השירות המבצעי, וכן מכתבי שבח והוקרה רבים. אדיב היה מ"כ מצטיין וצוין לשבח על פיקודו, הן בצבא והן במג"ב. באחד המקרים, בעת סיור שעליו פיקד, הוא זיהה חוליה של שני מסתננים, שינה כיוון תנועה וביצע מארב בדרכם. בעת המגע הסתער אדיב עם חולייתו והביא לחיסולה של חוליית המסתננים, שעד אז גרמה נזקים רבים ברכוש ובנפש. אדיב נשא אישה, הקים איתה בית בכפרו ונולדו לו תשעה ילדים: דיאנה, פואד, אמל, ואסי, סוהא, אחלס, ווליד, פתחי ורמזי. תחביביו של אדיב היו צייד וחקלאות. הוא היה חביב, אהוב, נעים הליכות וחבר נאמן בלב ובנפש – חבריו מספרים כי באחד המשפטים לא יכול היה לעמוד בעדות כנגד חבר, וירד מהדוכן בלי להעיד. ביום 3.11.1981, במהלך סיור באזור טבחה, הרגיש רב-סמל אדיב רע. הוא הובהל לבית החולים, אך בהגיעו לשם נפטר. בן שלושים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין במע'אר. הותיר תשעה ילדים.