fbpx
עקביה, אורי-מיכאל

עקביה, אורי-מיכאל


אורי, בן רות ואברהם, נולד ביום כ"ד בטבת תשי"ב (22.1.1952) בחיפה. הוא למד בבית-הספר הריאלי בחיפה, מתחילת הלימודים היסודיים ועד שסיים בו את לימודיו התיכוניים, במגמה הריאלית. אורי היה תלמיד טוב, שקדן ומוכשר. כשלמד בבית-הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע, השלים קורס מ"כים ואחרי-כן שימש כמפקד. כמו כן היה פעיל בתנועת הצופים ושימש מדריך בשבט "עמית", בעיר התחתית בחיפה. אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים, והוא בן שבע-עשרה וחצי, נאמר לו כי יגויס רק בחודש פברואר. לפיכך נרשם ללימודים בטכניון בחיפה ולמד כלכלה שנה אחת במסגרת העתודה האקדמית, ואז ביקש להפסיק את לימודיו ולהתגייס לשירות סדיר בצבא. אורי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", הוצב כתותחן טנק בגדוד שריון. כעבור זמן נשלח להשתלם בקורס מפקדי טנקים, ומאחר שעשה חיל בתפקידיו נשלח לקורס קצינים ואחר-כך לקורס קציני שריון. בכל הקורסים הוענקו לו ציונים מעולים ובתום תקופת הכשרתו הוצב כמפקד-מחלקה וכסגן קמב"ץ בגדוד שריון. בתפקידו זה הוערך כ"קצין מעולה, בעל יזמה, המתייחס טוב לפקודיו, עצמאי, בעל תושייה, ממושמע ונאמן, המשמש דוגמה אישית והוא בעל כושר אבחנה, כושר ארגון ורצון להצליח ולהתקדם". כעבור זמן הועלה לדרגת סגן ושימש קמב"ץ באותו גדוד. בתפקידו זה ראו בו מפקדיו "קצין לדוגמה, מוכשר במיוחד, יעיל בכל מצב, מסור, שקדן, המבצע תפקידו בהצטיינות". אחרי-כן השתלם אורי בקורס מפקדי פלוגות שריון, שאף אותו סיים בהצטיינות, ובו הוערך כ"חניך טוב מאוד, ישר, חרוץ, יסודי, בעל יזמה ואחראי, השואף להתקדם ומשתלב יפה בין חבריו". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים עשה אורי כמפקד פלוגת טנקים ביחידתו ברמת הגולן. על גבורתו בבלימת הכוחות הסוריים הוענק לאורי עיטור המופת וזה תיאור המעשה: "ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סרן אורי עקביה ז"ל כמפקד פלוגת-טנקים ברמת-הגולן. עם פרוץ הקרבות תפס עמדות באזור מוצב החולש על ציר "כודנה" – ציר-פריצה מיועד של האויב. הכוח אכן נתקל ביחידת-טנקים של האויב, ותוך-כדי ניהול קרב אש נכון ומהיר הצליח סרן אורי עקביה ז"ל להביס אותו. בקרב זה שלח האויב כוחות אחרים לאגוף את המוצב. סרן אורי עקביה ז"ל נשלח, על-ידי הסמג"ד, לחסום מאמץ זה. הוא יצר מגע עם האויב ובמהלך קרב זה נפגע ונהרג. בפעולותיו אלה גילה אומץ-לב, כושר-מנהיגות ותושיה". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אורי התבלט משכמו ומעלה כקצין וכמפקד מעולה. הוא היה אהוב על פקודיו, על מפקדיו ועל חבריו וביצע את כל המוטל עליו בדייקנות ובנאמנות, ביושר ובמסירות".

דילוג לתוכן