עציון, שרגא

בן בנימין ושושנה. נולד ביום כ"ד בתשרי תש"ג (5.10.1942) בירושלים. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר "לדוגמא" ולאחר-מכן המשיך את לימודיו במדרשיית פרדס-חנה; אחרי-כן עבר לסמינר מזרחי. באוגוסט 1960 גויס לצה"ל. שרגא עלה בסולם-הדרגות והגיע לדרגת סרן. הוא היה אחראי ומסור ללא קץ, בכוחותיו, במסירותו וברצונו הגיע לתפקיד אשר מילא באופן יוצא מן הכלל. אך ביום ב' בתמוז תשכ"ח (28.6.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו. הניח אשה ושני ילדים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקד-הגדוד כתב למשפחתו במכתב-תנחומיו: "הכרתי את שרגא ז"ל בימים של הכוננות, ערב מלחמת ששת הימים. כבר בפגישתי הראשונה עמו התרשמתי מעירנותו, רעננותו והחיוניות שבו, שהצדיקו את מינויו לתפקיד מפקד-הפלוגה, הצעיר שבגדודו. ככל שבגרו ימי-המתח שלפני פרוץ המלחמה ותוך ימי-המלחמה הוכיח שרגא תכונות של מפקד שדבק בתפקידו ומילא את משימותיו בנאמנות ואומץ-לב. כמפקד, שומר מסורת, הגשים שרגא הלכה למעשה את השילוב של המצוות המעשיות שבין אדם לחבריו ובין אדם לארצו והיה דוגמא ומקור-גאווה לכל חיילי הגדוד ומפקדיו". סבו של שרגא פירסם לזכרו מאמר ב"ניב המדרשים" בשם "האקדמיים הדתיים". ברבעון לענייני מסים פורסם מאמר על העבודה בתחום המסים של יחידת המחשבים; המאמר נכתב על-ידי מר מאיר להב והוקדש לזכרו של שרגא, שהיה סגן המנהל של אותה יחידה.