עפרי, רני
רני, בן רות ועזריאל, נולד ביום ד' באב תש"ט (30.7.1949) בכפר מונש. הוא למד בבית-הספר היסודי "מבואות" בבאר טוביה, סיים את לימודיו העל-יסודיים במגמה הומניסטית-חברתית בבית-הספר התיכון-המקיף בבאר טוביה, ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. ילד עירני, נבון ומרצני היה רני. ארבע שנות חייו הראשונות עברו עליו בכפר מונש שבעמק חפר. בבית-הספר היה תלמיד חרוץ והתחבב על מוריו ועל חבריו. סיפר אחד ממחנכיו: "בתקופת לימודיו בתיכון, היה בחור רציני ושקט, אולם מאחורי תכונות אלה הסתתר חוש הומור מפותח. תמיד ידע לומר את המלים המעטות בזמן המתאים, כדי שכל הנוכחים יפרצו בצחוק אדיר. לרני היה חלק נכבד בטיפוח יחסי רעות נעימים בין חברים וחברות מכיתתו, זמן רב לאחר שנפרדו מבית הספר". אחת מחברותיו לספסל הלימודים סיפרה על טיול שערכה הכיתה בשבילי מדבר יהודה. לעת ערב נתקלה הקבוצה בבחור "היפי", בעל שיער מגודל, שביקש להצטרף לארוחה שלהם. בני הכיתה דחו את הבחור התמהוני. היה זה רני אשר בשלווה ובביטחון עצמי הסביר: "קודם כל לפנינו בן-אדם רעב. יש לתת לו אוכל, אם הוא מוצא חן בעינינו או לא. וחוץ מזה – אין לשלול את דעותיו לפני ששמענו אותן". בכך שיכנע את חבריו. הוא היה חובב ספורט והצטיין במשחק הכדורגל והכדורסל, בשחייה ובריצה, וכן הרבה לשחק בטניס. מנעוריו היה חבר בתנועת הנוער שהתארגנה במושב מגוריו, והשתתף בכל הפעולות שנערכו במסגרת הגדנ"ע. גם כישרון כתיבה היה לו וידידיו והגדירו זאת באומרם: "היה לו מילון של מילים יפות". לחברתו מיכל כתב: "אם יש גבול לאהבה – אני על הגבול / אם האהבה היא שירה – אני שיר אהבה גדול / אם אהבה היא ים – אני כחול על שפת הים / אני המון המון אוהב אותך / אני המון המון שלך…". רני גויס לצה"ל בשלהי יולי 1967 והתנדב לחיל האוויר. הוא השתלם בקורסים רבים, בהם קורס צניחה, קורס טייסים מתקדמים וקורס מדריכי טיסה. הוא נחשב חייל מעולה, מסור לתפקידים שהוטלו עליו, רציני ואחראי. "מעולם לא ניסה לזכות בתהילתם של אחרים", סיפר מנהל בית-ספרו, "בענווה שאפיינה אותו היה לטייס, הדריך עשרות חניכים ונטל חלק בפעולות קרביות". לאחר חמש שנות שירות בצה"ל, מהן שנתיים במסגרת צבא קבע, החליט לפתוח דף חדש בחייו. הוא שב אל מושב אביגדור, נשא לאישה את חברתו מיכל, למד במסגרת הכנה לטכניון ועמד להתחיל בלימודים אקדמיים באוניברסיטת הנגב. את השקפת עולמו ותכניותיו העלה על הכתב. "הגיגים ערב נישואים" קרא לדבריו, וכך רשם: "משפחה – ראשון לכל. יחס ביני לבין בת זוגי, שאיפה לשלום בית… שיפור עצמי. קיום – לימודים, עבודה איזו שהיא. להשיג בכוח רצון ובהתמדה. אהוב! כך תהיה נאהב! ערכי מוסר אנושיים, מצע חיים – אדם, כמו מפלגה, צריך שיהיה לו מצע בחיים… זה הזמן לקבוע יעדים מוגדרים". אולם הוא לא הצליח להגשים את חלומותיו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא אל יחידתו בחיל האוויר. כשבוע ימים השתתף בקרבות אוויר בשמי חזית הדרום. ביום י"ז בתשרי תשל"ד (13.10.1973) נפגע מטוסו מטיל נ"מ והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר ורבורג. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "רן ז"ל שירת בחיל האוויר. הוא היה בוגר קורס טיס וקורס צניחה. רן הוגדר כטייס טוב, יעיל ואהוד על הכל". בני משפחת עפרי, ידידים ומחנכים, ספרו על אישיותו ועל דרכו של רני בחוברת שהוציאו לאור לזכרו. בחוברת נכללים גם שירים, מכתבים והרהורים שכתב.