עפגין (חורין), עזרא

בן לאה ויששכר, נולד ביום כ"ו באלול תרפ"ה (15.9.1925) באסמרה שבאריתריאה (אפריקה המזרחית). בשנת תרפ"ז (1927) בהיותו בן שנתיים, עלה עם משפחתו לארץ. הוריו התיישבו בפתח תקווה. בעודו ילד נתייתם מאמו, ואז הועבר לבית-הספר בכפר- הילדים שפיה ובו סיים את חוק-לימודיו. משם עבר עם קבוצת חבריו להכשרה באפיקים. הקבוצה נתפזרה והוא נשאר והצטרף ל"גרעין הממשיכים" של הנוער באפיקים. היה רועה-צאן ועבד גם בטרקטור. בשנת תש"ב התגייס לפלמ"ח. מאז עשה כל ימיו בהכנות למלחמה ובמלחמה עצמה. השתתף בפעילות בכל עליות המעפילים. לאחר תקופת-גיוס ממושכת בפלמ"ח חזר לאפיקים ועבד במשק. היה קשור לאפיקים, ואנשי המשק – ובייחוד הילדים – חיבבוהו מאוד. בפרוץ מלחמת-העצמאות יצא שוב לפעול – לחיפה, בה שררה מתיחות רבה והוא היה פעיל בעיקר ברחוב השומר, שעל גבול השכונה הערבית בחיפה. עזרא השתתף בפעולות נועזות ומיוחדות ליחיד או לשני אנשים, לכל היותר. משהוטל עליו תפקיד – ביצע אותו במלואו והיה אחר-כך גם אחד מעמודי-התווך בתחום פעולתו. בעל עיניים שחורות ועמומות. סיפוריו. ששפעו פיקחות, הומור ודמיון, משכו את לב שומעיו. היה חובב מוסיקה וציור. היתה בדמותו מזיגה של "הנער משפיה" ההולך אחרי הצאן, יושב במורדות הירדן ומחלל בחלילו והבחור בעל מבע-הפנים הרציני שהחיוך על שפתיו בא לרכך את הרצינות הקשה, שאסור היה עליו להבליטה יתר-על-המידה. בעלילותיו עלתה המציאות על כל דמיון. "…לכשיסופר – לא ייאמן", סח פעם לידידה, "איש לא יאמין, אבל אמת היא – -". נפל בפעולה מיוחדת ביום י"ז באב תש"ח (22.8.1948). לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן. מצבה לזכרו הוקמה בהר-הרצל בירושלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.