ענבר (מלצר), אלכסנדר (“אלי”, “אליק”)

בנם-בכורם של אריה ועדה. נולד ביום ט"ז בטבת ת"ש (28.12.1939) בקרית-חיים. סיים בהצטיינות את בית-הספר היסודי "מגינים" ולאחר-מכן המשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי התיכון "בסמ"ת" שליד הטכניון העברי בחיפה – במגמת חשמל. למרות הצלחותיו בלימודיו נשאר אלכסנדר תמיד צנוע ושנא דברי התפארות. השתייך לתנועת "הנוער העובד". את המולדת אהב בכל לבו ונפשו והכיר אותה היטב בשעה שטייל בה וצילם את נופיה. הוא כיבד ואהב את בני-משפחתו והיה לא רק בעל אוהב אלא גם בן נאמן להוריו. גם עם חבריו היה לו קשר אמיץ. האחריות והסדר היו טבועים בדמו. היה ממלא את תפקידיו בנאמנות. באוגוסט 1958 גויס לצה"ל ושירת בחיל-האיר. סיים קורס-נווטים והגיע לדרגת סרן. לאחר שחרורו מן השירות הסדיר הצטרף לשירות-קבע. במשך ארבע שנים מילא אלכסנדר משימות צבאיות רבות. בשנים האחרונות לחייו רצה להתפתח במסגרת חיל-האויר, בתחום האלקטרוניקה, וללמוד בטכניון העברי. הוא התכונן לבחינות-הכניסה לאחר שעות-הטיסה, אשר לפניהן היה ברור לפיקוד כי אם אלכסנדר הוא הנווט עתידה המשימה להתבצע במאה אחוזים. אך הצלחותיו בטיסותיו לא הביאוהו להתרברבות והוא נשאר בצניעותו. אך בפרוץ מלחמת ששת הימים, כאשר אלכסנדר שימש כנווט במטוס ווטור, נפל עם מטוסו בקרב שנערך בשדה-תעופה H3 שבעירק; זה היה ביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר בשכ"ז (7.6.1967). אלכסנדר עמד תמיד נכון לכל קריאה ולטיסה שהיתה כרוכה בסכנה. לפני שהופל הספיק לבצע שבע גיחות מבצעיות. הניח אשה וילדה כבת שנה וחצי. לאחר כחדשיים הוחזרה גופתו משטח-האויב והובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. ב"אילנות שנגדעו", ספר-הזכרון לבני קרית-חיים, מוקדשים כמה עמודים עליו.