ענבל (קלינג), אליאב (“ג’רי”)

בן דוד ואילנה. נולד ביום ט"ו באלול תש"ה (24.8.1945) בלוגוז' שברומניה ולמד בבית-ספר יסודי ברומניה. בשנת 1961 עלה עם המשפחה לארץ. בבית-הספר היסודי ברומניה עסק אליאב בפעולות ספורטיביות מחוץ ללימודים – וזכה במדליות. בארץ למד בבית-הספר התיכון "בזק" בירושלים. בהיותו בבית-הספר נרשם אליאב כחבר במועדון-הקליעה של הגדנ"ע, הצטיין בקליעה וזכה במדליות ארציות. לא היו לו שעות-פנאי מרובות כי הרבה לעסוק בספורט והשתתף במשחקי כדורגל, כדורסל ושחייה. אליאב היה תלמיד מצטיין ואהוב מאוד על חבריו וידידיו. הוא סייע לחבריו לכיתה בדאגה ובחיבה ולעתים היה מתווך בינם לבין המורים כאשר נפלו דברים ביניהם. הוא היה עליז וטוב-לב וידע להשרות אוירה של שמחה על סביבו. הוא הבין ללב חבריו ותמיד היה מוכן לעזור לזולת. אליאב גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1965 והתנדב לשרת בחיל-האויר. כעבור שנתיים הצטרף לצבא-הקבע. את ייעודו בחיים ראה אליאב כטייס והשתדל לתת את מלוא יכולתו. כל מה שהטילו עליו – עשה היטב, בנאמנות ובכישרון. הוא היה אומר שטייס בימינו חייב להיות בעל ידע מעמיק בתחום עיסוקו. חבריו לטייסת אהבו אותו והעריצו את תבונתו ואת ידענותו. הוא שימש להם דוגמא ואחד מהם כתב, לאחר נפלו, שהוא תמיד ניסה לחקות אותו בהליכותיו. מעולם לא הזניח דברים פעוטים וידע לייחס חשיבות נכונה לכל דבר. כבעל-משפחה היה הבית בשבילו עיקר החיים. הוא אהב את רעייתו נאמנה ולא הייתה פינה בבית שלא הורגשו בה רוחו וטעמו – הן בבניית דברים וחפצים שונים והן במתן-עזרה לרעייתו. ביום כ"ז באלול תשל"א (17.9.1971), נפל סרן אליאב יחד עם עוד שישה מחבריו בהתקפת-אויב, אשר בה נפגע מטוסו על-ידי טיל קרקע-אויר. הניח אישה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. חורש לזכר השבעה ניטע באזור מודיעין, שליד בן-שמן, ובו הוצבה אנדרטה עשויה משברי המטוס.