עמר, חיים

בן אברהם ועישה. נולד ביום כ"ז בכסלו תשי"א (6.12.1950) במרוקו. חיים היה מפונק מקטנותו, וההורים, שעשו כמיטב יכולתם להקנות לו מידות נאות, אף דאגו לחינוכו ושכרו לו מורים פרטיים. בהיותו בן 13 עלה עם משפחתו ארצה. גם כאן שקדו הוריו על המשך חינוכו של חיים. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" בירושלים והיה אחד הפעילים והבולטים בה. הוא היה ספורטאי מצטיין, למרות שלא היה חבר באגודה ספורטיבית, והשיג הישגים נאים בענפים שונים – ובייחוד בכדורגל. הוא היה נער מלא חיים ובעל תושיה, כפי שאחד ממחנכיו אמר עליו: "חיים היה אחד המוכשרים בכיתתו, אבל הוא לא ניצל זאת לרעה. הוא הצטיין בשתי תכונות – יושר ומוסר – ולכן היה חביב ומכובד על כל חבריו ומוריו. הוא לא יכול לראות מישהו מכה חלש ממנו והתערב כדי להפריד בין המתקוטטים ולהגן על החלש, אפילו ידע שזה לרעתו. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי החליט שלא להמשיך בלימודיו משום שלדעתו ספסל-הלימודים כובל אותו ומונע ממנו אפשרות לנצל את כל המרץ האצור בקרבו. נוסף לכך היה מצבה הכלכלי של המשפחה ברוכת הילדים, ירוד, ולכן הרגיש צורך לעזור ולעשות לפרנסתה. הוא נתקבל לעבודה בכל מקום שהציע את שירותו גם בשל מראהו החסון וגם בשל אחריותו ומסירותו לעבודה. אך כשהמצב בבית הוטב פרש חיים מעבודתו ויכול היה לעסוק ביתר מרץ בתחביבו (שהפך למקצוע בינתיים) – הצילום, ועבודתו בתחום זה הייתה עבודת אמן ממש. הוא עסק בכך עד לשירותו הצבאי והספיק לעשות גדולות בשטח זה. חיים גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969. ביום כ"ז באדר א' תש"ל (5.3.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.