עמראני, סעדיה

בן חממה ושמעון, נולד ביום ט"ו באדר תרפ"ב (15.3.1922) בירושלים. בהיותו בן חמש יצא עם הוריו מצרימה, כשאביו, שהיה סופר-סת"ם בירושלים, הוזמן לכהונת שו"ב במצרים. הנער התחנך ללימוד תורה, וכשחזר ארצה בהיותו בן 14 עם הוריו שהתיישבו בתל-אביב, למד ב"ישיבת היישוב החדש" ואחר-כך בישיבת "בני-עקיבא" בכפר הרא"ה. משם הוזמן לשמש מורה ומדריך לילדי עולי תימן במוסד ליתומים שיסד הרב בכפר גנים שליד פתח תקווה. סעדיה התגייס להגנת המולדת במלחמת-העצמאות והיה בין מגיני משמר הירדן. סמוך להפוגה הראשונה תקפו הסורים בכוחות גדולים את המושבה והצליחו לכובשה. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). אחיו אליעזר נפל חודש לפניו בקרבות ירושלים. לאחר חידוש היישוב במקום זוהתה גופתו והועברה ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים