עמראני, אליעזר

בן חממה ושמעון, נולד ביום כ"ג בתמוז תרפ"ו (5.7.1927) בירושלים. במשפחה חונך לשמירת המסורת והיה ספוג תורה מילדותו. עקשנותו עמדה לו לסיים בית-ספר תיכון, ואחר-כך נתקבל לסמינר-למורים של "המזרחי" בירושלים. משפחתו התגוררה בתל-אביב והוא גר בחדר צר באחת משכונות ירושלים. חי בדוחק ועוני, אך סירב לקבל עזרה מהוריו והתפרנס מכתיבת מזוזות, כי היה סופר-סת"ם אמן ולעתים גם תמך במשפחה מכספו הדל. אליעזר ניחן בכשרונות רבים והצטיין במיוחד במוסיקה וזמרה. היה חזן בבית-הכנסת בבית וגן ולימד את חבריו שירים וניגונים. היה חביב מאוד על מוריו וחבריו בבית-הספר. ב-27.11.1947, יומיים לפני החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, התגייס עם בני כיתתו ל"הגנה". עבר אימונים בנווה יעקב ומאז למד והגן לסירוגין, ביום עבד קשה ובלילות שמר ואף-על-פי-כן לא סרה ממנו רוחו הטובה. עם הקמת המדינה גויס גיוס מלא והועבר לבניין אפ"ק. בליל כיבוש נוטר-דם שימש סבל-חבלנים ונשא חומרי-נפץ. למחרת, ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), ניצב עם שלושת חבריו בעמדה בנוטר-דם בעת שקרב אליהם משוריין של הלגיון. המשוריין התקדם לאיטו, המטיר אש מכלים שונים והפגיז בפגזים כבדים. לשווא ניסו המגינים לפגוע בצמיגי המשוריין בסטנים שבידיהם. אליעזר נפל במקום מצרור של 12 כדורים ויחד עימו נפל חברו הסמינריסט אברהם וינוגרד. אחיו סעדיה נפל חודש אחריו בקרבות משמר הירדן. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.