עמנואל, אביגדור (“ויקי”)
בן אלכסנדר ופרנציסקה. נולד ביום י"ט בתמוז תרצ"ז (28.6.1937) בעיר טמשוארה שברומניה. ילדותו היתה קשה ורבת-תלאות. בן ארבע היה בהישלח אביו לעבודת-כפיה במחנה, ולאחר-מכן, כשפוטרה אמו מעבודתה, נשלח האב למחנה-ריכוז והמשפחה נשארה בחוסר-כל. באותם ימי-מצוקה, בעיצומה של המלחמה, הוכיח הילד בגרות יתירה בסייעו לאמו בדרכי-פרנסתה (כגון, העברת סלי-סחורה). עם החמרת-המצב התחילה המשפחה להתכונן לעליה ב', אבל אחרי תלאות ונדודים, בהגיע האניה לחיפה, גורשה לקפריסין – ושם עשתה המשפחה זמן ממושך עד לתקופת שחרורה ועלייתה לארץ בראשית 1947. המשפחה התישבה בכפר-סירקין ועד מהרה הסתגל הילד לחיים החדשים ואף עשה חיל בלימודיו. גם בגמנסיה היה מן התלמידים המצטיינים. היה ספורטאי מובהק, אהב מוסיקה ואמנות ונשא את נפשו להוסיף ללמוד ולהתפתח. היה תמיד הרוח החיה בקרב חבריו בארגון טיולים ומסיבות ובהגשת עזרה לחבר חלש וסובל. חבריו אהבוהו וגם מוריו העריצוהו על גילוי-לבו, ישרו ופשטותו. גויס לצה"ל במסגרת נח"ל באוגוסט 1955 והיה מרכז גרעין חמדיה. דמות מרכזית היה בהכשרה, אך מעל לכל – חייל למופת הדבק במטרה ואינו סוטה ממנה. נפל בקרב רפיח במערכת-סיני ביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי וביום ט"ז באלול תשי"ז (12.9.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחמדיה. חברי גרעינו "לספר" בחמדיה הוציאו חוברת לזכרו ל"שלושים". זכרו הועלה גם ב"ניב הקבוצה" של חודש שבט תשי"ז.