עמבר, אלי
בן סעידה ועזיז, נולד ביום כ"ז באב תשכ"ג (17.8.1963) בישראל, גדל והתחנך בקריית אתא. אלי למד בבית-הספר היסודי "לוחמי הגיטאות", והמשיך ללמוד במשך שנתיים בבית-ספר מקצועי. לאחר מכן, הוא החל לעבוד במפעל "אלקטרה" כרתך, והתמיד בעבודה זו עד גיוסו לצה"ל. במפעל זכה אלי להערכה רבה, בזכות חריצותו ומסירותו. בשעות הפנאי שלו הוא אהב לעסוק בספורט, ובייחוד בכדורגל ובטניס. מוסיקה הייתה חביבה עליו מאוד, והוא נהג להקשיב הרבה למוסיקת רוק כבד. חבריו היו רבים, והקשר שיצר איתם אלי היה אמיץ. הוא התעניין בהם במיוחד בתקופת השירות בצבא. אלי נדרש להיות נהג בצה"ל, אבל סירב. שתי אפשרויות בלבד הוא ראה לפניו: "כלא או גולני". את החטיבה הוא החל ללוות כשהיה בן 11 שנים, וקרא את סיפורי הקרבות שלה בהתלהבות. עקב כך הוא היה נחוש בדעתו להשתלב בה. לשם כך היה עליו לחכות למועד טירונות מיוחד, לאחר שכבר סיים טירונות רגילה. בתקופה זו, השלים אלי בהצטיינות את לימודיו בגבעת אולגה. כשסיים את הטירונות, החלה מלחמת שלום הגליל. אלי עלה עם גדודו ללבנון ונלחם בה חודשיים, עד שנפל בבורג' אל ברג'נה ביום ט"ו באב תשמ"ב (4.8.1982) והובא למנוחת עולמים בחוף הכרמל בחיפה. הוא הניח הורים ושמונה אחים ואחיות