עלימי, אליאס

בן נאדרה וסלים. נולד ביום 15.3.1973 בנצרת. בן בכור למשפחה ערבית נוצרית, בת ארבעה ילדים. מילדותו גילה אליאס אופי עצמאי וכבר בגיל שנתיים עשה דרכו אל הגן בכוחות עצמו. אליאס למד בבית-הספר הבפטיסטי בעירו מגיל הגן ועד לסיום כיתה י"ב במגמה הביולוגית, מקצוע שכה אהב. על תקופת לימודיו מספר מנהל בית-הספר: "…לאורך כל תקופת לימודיו היה אליאס תלמיד חרוץ, שקדן ועשה את עבודתו נאמנה. היה אהוב על כל התלמידים והמורים, יוזם, אוהב לעזור לזולת, נעים הליכות ובעל חוש הומור. אליאס שימש דוגמה ומופת לחבריו ולכל אלה שבאו במגע עמו". מגיל ארבע עשרה נהג לעבוד בבניין בימי חופשת הקיץ ולסייע לאביו בפרנסת המשפחה, וגם לאחר שסיים בהצלחה מרובה את בחינות הבגרות עבד עוד כשנה בבניין. במקביל ללימודיו היה פעיל במועדון הנוצרים בנצרת, התאמן בקאראטה, הצטיין בענף זה ואף זכה בתעודות המעידות על הישגיו הגבוהים. אליאס היה בחור עליז ושופע שמחת חיים ובשעותיו הפנויות נהנה להאזין למוסיקה עברית ולועזית. מגיל צעיר הרבה אליאס לדבר על שאיפתו העזה להתנדב לשירות בצה"ל. ואכן, בראשית אוגוסט 1992 התנדב אליאס לצה"ל ובתום אימוני הטירונות הוצב בפלוגת סיור מדברי בחטיבת גבעתי. תשעה חודשים הספיק לשרת ביחידה וזכה להערכה רבה של מפקדיו. אליאס הוערך כחייל טוב מאוד, אחראי, ממושמע ואינטליגנטי. בשל נתוניו הגבוהים ועל פי בקשתו, יצא ביום 16.5.1993 לקורס חובשים קרביים. ביום 30.5.1993, לאחר שבועיים בקורס, נפל אליאס בעת מילוי תפקידו. בן עשרים היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה המשפחתית בבית העלמין הנוצרי בנצרת. השאיר אחריו הורים, שני אחים – סאהר ופאדי ואחות – נרימאן. מפקד היחידה ספד לו על קברו: "היית איש עקרונות וחדור מוטיבציה. התגייסת לצה"ל מרצונך ומבחירה אישית שלך, למרות שלא חויבת לכך. לא קלה היתה הבחירה לעזוב הכל ולהתגייס, עם כל הקשיים הפיסיים הנובעים מכך. בדרך זו הבעת את הרצון להשתלב בארץ ובמדינה, בדרך זו היווית דוגמה של חיים יחד תחת קורת גג אחת, חיים של שלום ואחווה, של יהודים, נוצרים ומוסלמים". מפקד קורס החובשים כתב במכתב ניחומים למשפחה: "לא הספקנו להכירך, אך בשלבים הראשונים של הקורס התגלית כדמות אהובה על מפקדיך וחבריך החדשים. מכל חבריך נבחרת אתה להגיע לקורס החובשים, על סמך הנתונים האישיים".