fbpx
עינב, מעוז

עינב, מעוז


בן אסתר וגדעון. נולד ביום י"ט בכסלו תשל"א (17.12.1970) בראשון לציון, בעת שאביו שירת בסיני בתקופת המעוזים ומכאן שמו – מעוז. הבן הצעיר במשפחה בת ארבעה ילדים. מעוז גדל והתחנך בראשון לציון, למד בבית-הספר היסודי 'ידלין' וסיים בו את לימודיו בהצטיינות, המשיך לימודיו בגימנסיה הריאלית במגמה ריאלית-פיסיקלית. בחור הישגי ותחרותי. שאפתן ועיקש, שעמד על שלו. שופע שמחת חיים ובעל חוש הומור, שהתבלט בחברה והיה אהוב מאוד על כל סובביו. הומניסט בדעותיו וברוך כשרונות, צייר, כתב שירה וקרא. היה חבר בחוג לטיסנאות, בנה טיסנים והשתתף בתחרויות, ומדי שנה צלח את הכנרת עם אביו. הוא רחש אהבה רבה לבעלי-חיים ולטבע, היה צפר והרבה לטייל ברחבי הארץ. מעוז שאף לשרת בחיל קרבי בעקבות אחיו עופר. הוא עבר בהצלחה את כל המבחנים והמבדקים לצוות-אוויר והיה מיועד לקורס טיס. אולם ערב גיוסו לצה"ל אובחנה אצלו מחלת דם נדירה וכתוצאה מכך נפסל לשירות צבאי. מעוז לא ויתר והחליט להתנדב לשירות צבאי. בטופס הבקשה להתנדבות כתב: "תכננתי להתגייס לחיל קרבי. קיבלתי זימון לקורס-טיס וזימונים ליחידות המובחרות. אני רוצה לשרת בצבא ככל אזרח…" בשלהי חודש נובמבר 1989 התנדב מעוז לשירות בצה"ל. הוא הוצב בחיל האוויר ונשלח לשרת בטייסת כמש"ק. ביום כ"ז בכסלו תשנ"א (13.12.1990) נפל בעת שירותו. מעוז הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות – גלית ולימור, ואח – עופר. מתוך שיר שנכתב לזכרו: "רחוק היית מלהיות מושלם / אבל אהבתי אותך / אהבתי את האדם שבך / מין דמות פשוטת חיים / שאיננה כבר בין החיים / וכל זאת למה? / אותך הכרתי בטיולים עם כובע מצחייה / מכנסי הג'ינס והחולצה ללא השרוולים, / וכמובן התיק המפורסם. / כל אחד עם תיק מפואר אחד / ואתה והתיק. / היית מוציא חצי תיק, / ואורז אותו חצי שעה / אחרי כולנו. / 'מעוז יגיע' / תמיד חיכינו – והגעת. / והיום למי נחכה???" (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

דילוג לתוכן