עידו, אסא

אסא, בן רחל ואברהם, נולד ביום י' באלול תשי"ג (21.8.1953) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי "מגינים" בקרית-חיים ואחר-כך למד בבית-הספר לקציני-ים בעכו. משנתגלה שהפרופיל הרפואי לא יאפשר לו חיי ימאי, המשיך את לימודיו במוסד החינוכי בבית-אלפא. ערב גיוסו לצה"ל היה לחבר הקיבוץ. מסלול לא-שגרתי זה לגבי בן-עיר, מעיד שאסא ביקש חיים שיש בהם טעם של בחירה חופשית. הוא סלד מחיי-עיר, ורגישות רבה לצדק והגינות הנחו אותו. עם המשפחה שמר תמיד על קשר חם, למרות שיצא מהבית בגיל צעיר. הייתה בו אהבה עמוקה לטבע, לנופים, לעולם החי, למרחבים ולשקט. אסא התנדב לפעולות החברה להגנת הטבע, לה הקדיש מזמנו הפנוי. על חוויות מאושרות אלה הרבה לספר, ובטבע מצא גמול ליסורים, שליוו את התגבשות אישיותו המורכבת והרגישה. אם כי נמנה עם ילדי החוץ, השתלב בחיי העבודה והחברה של הקיבוץ. הייתה בו יכולת אינטלקטואלית ניכרת, שנבעה מקריאה רבה, חריפות ביקורתית וידיעה בתחומים רבים, בעיקר היסטוריה ופוליטיקה. בזכות תכונות אלה, וגם בזכות הגינותו החברית, היה מקובל בחברת הנוער כמנהיג טבעי. אסא גויס לצה"ל בנובמבר 1972 והוצב לחיל השריון, כי לא ביקש קביעת פרופיל רפואי נכון. היה מסור ושקדן, והתקדם במקצועות הטנק, עד גמר קורס מפקדי טנקים ערב מלחמת יום הכיפורים. ערב פרוץ הקרבות נשלח לחזית סיני במסגרת גדוד של חטיבת שריון (כוח עמיר). ביום הראשון למלחמה השתתף גדודו בקרבות בלימה באזור קנטרה, כשנחיתות מספרית והלם טבילת האש נותנים אותותיהם בפיקוד, בכלי-המלחמה ובלוחמים. אחרי שנסיונות ההבקעה למעוזים נמשכו כל הלילה, ניתנה לפנות בוקר הפקודה להיחלץ להתארגנות בעורף. בטנק פגוע, בודד ותועה ברחובות קנטרה נחלץ גם אסא, כשהוא יוזם הצטיידות מטנקים נטושים ועוזר בניווט לילה. ביום השני למלחמה התארגן הגדוד, וביום השלישי נשלח לטהר את הגישה לגשר הפירדאן ולנסות שוב להתחבר למעוזים. ביום זה, י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), סמוך לשעה 10.00, בקרב שהתפתח בצמחיית הביצה במבואות הגשר, פגע טיל בטנק של אסא והוא נפגע אנושות. חבריו לטנק פינוהו מיד, אך מאמציהם לא הועילו ובדרך לתאג"ד נפטר. הובא למנוחת-עולמים בבית-אלפא. השאיר אחריו אם, אב, אח ואחות. קיבוץ בית-אלפא הוציא לאור חוברת לזכר חבריו שנפלו, ואילו פרטי הקרבות בהם נטל אסא חלק מובאים בספר הזיכרון של החטיבה, ומפי חבריו לטנק.