fbpx
עטר, קרן

עטר, קרן


בת איגט ויצחק. נולדה ביום כ"ב בסיוון תשמ"ה (11.6.1985) בעיר אנסי שבצרפת, פנינת האלפים הצרפתיים. אחות לאילן. בהיותה בת חודש עברה קרן עם הוריה לאי מרטיניק שבים הקריבי. בשנת 1998, והיא בת שלוש-עשרה, עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בהרצליה. קרן נכנסה לחטיבת הביניים "סמדר" שבעיר ובתוך זמן קצר כבר דיברה עברית שוטפת, ללא שמץ מבטא זר. את לימודיה סיימה אותם בבית הספר התיכון "היובל". ב-22.9.2004 התגייסה קרן לצה"ל, והוצבה במשטרת ישראל. את שירותה עשתה בימ"ר (היחידה המרכזית) שבתל אביב, מילאה תפקידים אחראיים וסודיים וזכתה להערכה רבה. קרן נפלה בעת שירותה, ביום כ"א בטבת תשס"ו (21.1.2006), שבועות ספורים לפני שחרורה משירות סדיר. בת עשרים וחצי בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצליה. הותירה הורים ואח. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל-ראשון. על קברה ספד לה מפקד הימ"ר: "נאספנו כאן היום, כל כך הרבה אנשים – משפחה, חברים, עמיתים ומפקדים, והכול למטרה אחת – לחלוק לך כבוד אחרון, קרן. אתמול בצהריים, באמצעו של יום חורף קיצי מקסים, הוכינו כולנו בתדהמה כאשר קיבלנו את הבשורה הקשה כל כך על פטירתך בטרם עת. כעת, אף כי חלפה כבר יממה, כאשר אנו ניצבים לפני מקום מנוחתך האחרון, כולנו עדיין מתקשים לעכל את האובדן הגדול בלכתך מאיתנו. במהלך שירותך במחיצתנו נטלת חלק בכל משימות היחידה המרכזית, תוך תרומה גם בתחומים אחרים אשר עליהם לא היית מופקדת. לאורך כל הזמן נותרת בצל. מיום הגיעך אלינו לפני כשנתיים, התבלטת בנועם הליכותייך, בחריצותך ובקור רוחך, אשר היו כה חשובים לביצוע המשימות שאותן אנחנו מבצעים. כל זאת בשקט ובצניעות שכה אפיינו אותך. לא בכדי זכית להערכות טובות של מפקדייך. היי סמוכה ובטוחה שזכרך לא ימוש מליבנו לעד." כתבה חברתה אן-מרי: "קרן, מלאך שלי, זהו איננו מכתב פרידה אלא תודה. תודה על החברות המופלאה שתימשך לעולמים. על הזיכרונות והרגעים הנפלאים שחלקנו יחדיו. דעי שאת חלק מליבי ומנשמתי. לא משנה כמה גדול היה המרחק הפיזי בינינו, החברות הייתה פי כמה יותר. שמרי עלינו מלמעלה. נוצרת אותך בליבי, אוהבת מכל הלב, חברתך לעד."

כובד על ידי

דילוג לתוכן